הערה: אין במאמר זה אלא המלצה בלבד ובכל מקרה יש להיעזר ביועץ מקצועי.

 "דֶּלֶף טוֹרֵד בְּיוֹם סַגְרִיר..." (משלי כ"ז, 15)
פירוש (דעת מקרא בהוצאת מוסד הרב קוק): "מים הדולפים מן הגג בטפטוף בלתי פוסק הורסים את הבית ומטרידים את היושבים בו..."

במאמר הקודם דיברנו על חשיבות האיטום ועל כך שהרבה מאוד מתביעות ליקויי בנייה (יש אומרים 80%!),המגיעות לבתי משפט, עוסקות בבעיות איטום. אחרי שהבנו שחשוב לאטום היטב את הבית, נשאלת השאלה:
• מה צריך לאטום?
• וגם איך אני, שעומד לבנות את ביתי, ולא כל כך מבין בבניה בכלל ובאיטום בפרט, יכול לגרום לכך שהאיטום יהיה טוב? מה אני צריך לדרוש? ממי?

קודם כל, כדאי לדעת, שחוץ מגג ומרתף יש עוד איזורים בבית שדורשים איטום, וגם לגבי גג ומרתף כדאי לשים לב. להלן כמה דגשים:

א. גגות: גגות שטוחים נהוג לאטום ביריעות ביטומניות (אם כי לא רק). תקן ישראלי (ת"י) 1752 "מערכות לאיטום גגות שטוחים מבטון", מתייחס בחלק 1 ל"תשתית לאיטום"ובחלק 2 מתייחס ל"יריעות ביטומן המותקנות בריתוך". על פי התקן, גגות שטוחים צריכים להיות בעלי שיפוע מתאים ולא פחות מ 1.5% בגג חשוף או 1% בגג מרוצף.התקן מפרט איך צריך לאטום, ולא פחות חשוב, מתייחס להגבהה של היריעות (על פני המעקות) ואופן קיבוען באמצעות פרופילים (סרגלים) מתאימים. יש לשים לב לאיטום סביב צנרת חודרת (רצוי, אם אפשר, שלא תחדור דרך רצפת הגג), וסביב מוצא הניקוז. לאחר האיטום, דרושה הגנה על האיטום מפני השמש ומפני פגיעה מכנית של מתקנים על הגג, כגון: דודי שמש, קולטים, מדחסים וכד'.

ב. חדרים רטובים: (אמבטיות ומקלחות) בעת ביצוע האיטום, חשוב מאוד להקפיד שתהיה חגורת בטון מתחת לסף דלת הכניסה לחדרים הרטובים, שתיצור מעין אמבטיה של החדר הרטוב. גובהה צריך להיותממש עד לתחתית גובה הריצוף (ראו שם, תת פרק 0506 חדרים רטוביםות"י 1752 חלק 1), כדי למנוע מקרים שבהם מים שחלחלו דרך הריצוף, יזרמודרך המילוי שמתחת לריצוף לכל שטח הבית.

ג. סביב חלונות, ספי חלונות ובמיוחד חלונות כיס: בחלונות יש לוודא שקיים "אף מים" בסף החלון. יש להקפיד לאטום מתחת וסביב ספי החלונות. בנוסף, יש לאטום במקום המפגש בין רכיב הרקע (סף החלון/גליף) לבין המלבן הסמוי (המכונה גם משקוף עיוור) ובין המלבן הסמוי לחלון האלומיניום. במקרה של חלונות כיס - נושא האיטום מורכב, בעיקר מוזנח והוא דורש התייחסות מפורטת מכיוון שקיימות הרבה מאוד נזילות בחלונות אלו. יש לשים דגש במיוחד על איטום הכיס של החלון וכיצד הוא מתנקז. הבעייה קיימת במיוחד בחלונות מערביים או בחלונות שהרוח וגשם מכים בהם בעוצמה.
במקרה שאתם מתכננים חלונות הזזה וגם תריסי הזזה (רפפה) ש"ישבו" על שתי מסילות נפרדות, יש להקפיד שמי גשמים שהגיעו לשטח שבין שתי המסילות, יוכלו לגלוש החוצה, באמצעות פתחים, מתחת למסילה החיצונית.

ד. קורות יסוד בהיקף הבית– נושא שלא מוכר לרבים, למה נדרש איטום בהיקף הבית:
למה הטיח מתנפח וצבע מתקלף מעל הפנלים בבית?
הסבר קצר: המרצפות (גובה 0.00) מונחות על פני משטח בטון (גובה 0.15-). גובה פני הקרקע (אדמה) מחוץ לבית,נמוך מגובה פני המרצפות בכ-5 ס"מ (גובה 0.05-). הקיר החיצוני של הבית, "יושב" גם הוא על אותה רצפת הבטון. יוצאשהקיר טמון כ-10 ס"מ בתוך קרקע. אם האדמה מחוץ לבית רטובה (השקייה או גשם), כוחות קפילריים (נקראים גם כוחות נימיים - כמו טיפת מים שמתפשטת על פני מפית או נייר טואלט) יגרמו לחלק התחתוןשל הקיר החיצוני לינוק את המים אליו. בצד הפנימי של הבלוק, בתוך הבית, ממתין בסבלנות ובנימוס הפנל של הריצוף ועל גביו הטיח. הרטיבות לא תאכזב, ותעלה עד למקום שבו היא יכולה להיפלט אל תוך הבית –מעל השיפולים (פנלים), ותגרום להתנפחות הטיח והצבע.
לכן, חובה לאטום את כל הקורות ההיקפיות שסביב הבית, מתחתית הקורה/קירעד לגובה של מספר סנטימטרים מעל פני הקרקע/הפיתוח הסופיים.
הערה: תיתכן אפשרות נוספת לרטיבות הפנלים, אולם מסיבה אחרת. הסבר: אם אתם נוהגים לשטוף את הרצפה בהרבה מים, הם מחלחלים במרווח שבין האריחים ועולים (עלייה קפילרית/נימית) באמצעות הקירות, כמו שהסברנו לעיל.
אז איך תדעו מה מקור המים? איך תדעו אם הרטיבות באה מבחוץ או שפשוט השתוללתם עם מים בזמן הספונג'ה?
אם הרטיבות קיימת רק בקומת הקרקע ורק בקירות החיצוניים של הבית, כנראה שהרטיבות נובעת בגלל בעיות איטום מבחוץ. אם הרטיבות נמצאת גם בקירות פנימיים כנראה שהתלהבתם וניקיתם את הרצפה יותר מידי טוב כלומר עם יותר מידי מים.

ה. מרתף–לפני שאתם מחליטים לתכנן מרתף תת קרקעי, חשוב שתבדקו מה סוג הקרקע של המגרש שלכם. יש הבדל בין רמת איטום וניקוז הנדרשים במרתף החפור בקרקע שאינה מנקזת (לדוגמא: קרקע חרסיתית = אדמה שחורה או לֵס), לבין איטום מרתף הנמצא בקרקע חולית, שאז המים "חולפים" ואינם עומדים סביבו.
במקרה של קרקע חרסיתית, כשהניקוז הטבעי של הקרקע אינו טוב,מים עלולים "לעמוד" סביב המרתף ולכן יש לתכנן את הניקוז ואת רמת האיטום בהתאם. במקרה זה כדאי לשקול אם כדאי בכלל לבנות מרתף. אם החלטתם שכן, צריך לדעת שרמת האיטום (תכנון וביצוע!) צריכה להיות מתאימה למים עומדים.

ו. מרפסות תלויות–מרפסות שאין להן קירוי, הנמצאות מעל חדרים. היחס אליהם צריך להיות בדומה לגגות. חשוב להדגיש שגם כאן חייבת להיות קורה מתחת למשקוף היציאה למרפסת בדומה לחדרים רטובים, למנוע ממי גשמים לחדור מהמרפסת לתוך הבית, דרך המילוי שמתחת לרצוף.

ז. מרפסות פתוחות בקומת הקרקע או שבילי בטון צמודים למבנה בקומת הקרקע–יש לאטום את המרפסות/שבילים האלו, כדי שמים לא יעלו עליה קפילרית אל הקירות הצמודים אליהם.יש להקפיד שיהיה שיפוע למרפסות ושיפוע רוחבי לשבילים,שירחיק את המים מהמבנה.

ח. חיפוי אבן – במקרה של קירות מחופים באבן טבעית או מלאכותית, אין להסתמך על החיפוי באבנים, כשכבת איטום אלא יש לוודא שהתשתית אטומה.

לאחר שפירטנו את האיזורים העיקריים (אם כי לא כולם) שדורשים איטום, נשאלת השאלה: איך אני, שרוצה לבנות בית, ולא מבין גדול באיטום, יכול לגרום לכך שהאיטום יהיה טוב? מה אני צריך לדרוש? ממי? ואיך אדע שעשו לי איטום כמו שצריך, לפני שמתחילות כל הצרות?
על כך בפעם אחרת.
סוף מעשה –בתכנון תחילה.