בטור הקודם, דיברנו על חשיבות התיעוד. אמרנו שחשוב לתעד את כל הצנרת והתשתיות וטמונות בקירות, ברצפה ובקרקע שסביב המבנה שלכםהסמויות מן העין.
הסברנו, שהתיעוד חשוב כדי למנוע מכם לפגוע בצנרת בעת ביצוע עבודות בבית. ולא פחות חשוב,שבעת תקלה, תוכלו לזהות בקלות את מקור הבעייה, ואם תרצו לשפץ את הבית, תוכלו לדעת כבר מראש, מה ניתן או צריך לעשות.

מתי חשוב לתעד?
השלב שבו מכניסים את הצנרת לתוך היציקות או"פותחים" את הקירות הוא בזמןבניית השלד ומיד לאחר סיומו. זה הזמן לתיעוד.
בשלב הזה, הבית לא נראה "משהו": הוא "פצוע", קירות פתוחים, הרבה מאוד לכלוך, רעש ואבק והמראה לא כל כך אסתטי. אנשים לא נוטים להיות מעורבים בשלב הזה, בגלל חוסר הבנה בתשתיות או בחשיבות העניין.
אלו שכן מבינים, יזכרו את הפרטים, אבל לאחר זמן קצר ובוודאי לאחר כמה שנים, חלק ניכר יפרח מזכרונם.
אמרה לי אדריכלית ש"מתחילים להרגיש בית לאחר שלב הטיח". ואכן נכון שכשיש טיח, הקירות ישרים וחלקים והבית "יותר נעים לעיניים", אבל אם לא תיעדתם, לא תוכלו לדעת איזו צנרת עוברת ואיפה. רוב התשתיות יכוסו.לכן, חשוב וקריטי מבחינתכם, שדווקא בשלב הזה, תתעדו.

איך תעד?
צריך לתעד כל מה שיהיה סמוי מן העין ולכן, ניתן לחלק את התיעוד ל-2 שלבים:

שלב ראשון - תכניות. חשוב שיהיה לכם סט עדכני של כל התכניות שנמסרו לקבלן לביצוע. בעת הדפסת התכניות, השאירו אצלכם סט אחד מושלם ונקי למשמרת, בו לא תגעו כלל והוא ישמש אתכם בעתיד.
כל שאר הסטים בהם תשתמשו, יתבלו, יקרעו ולא יהיו תמיד שימושיים. הקבלן עשוי לבקש מכם תכנית נוספת, כי "נשפך לפועל קפה על התכנית"וכו'. לכן חשוב שיהיה לכם סט אחד שלכם, לעתיד.

לפני מספר שנים פנה אליי שכן שרצה לעשות שינוי בבית בן 40 שנה. הסלון היה במפלס נמוך ב-3 מדרגות ממפלס יתר הבית. היות שמפלס כזה מקטין את הסלון ומגביל את התנועה בו הוא החליט ליישר את פני רצפת הסלון עם יתר שטח הבית. המשמעות היאהגבהת פני הסלון בכ-50 ס"מ. יש למלא את הנפח הזה ולרצף. שאלתוהיתה:האם ניתן להוסיף עומס נוסף על המבנה, על פני הרצפה הקיימת ואיך לעשות את זה? לשם כך,נדרש לבדוק מה זיון הבטון של הרצפה הקיימת. להפתעתי שלף השכן את תכניות הקונסטרוקציה המקוריות של הבית. התכניות מראות בדיוק מה הזיון הקיים ברצפת הבטון וכל הנדרש. מסתבר שבבית שלו, ניתן היה להוסיף ללא חשש את המשקל הנדרש ולבצע את השיפוץ הנכסף. העובדה שהיו לו תכניות קונסטרוקציה, חסכה לבטים, בדיקות מיותרות ובשורה תחתונה - גם בעלויות.

כדי שגם אתם או ילדכם תוכלו בבוא העת לעשות שינוי בבית בהתאם לנדרש, כדאי שיישאר לכם סט נקי ומושלם והכי חשוב – סט של תכניות הקונסטרוקציה. את האדריכלות אפשר לראות, את ברזלי הזיון לא. עלות סט תכניות נוסף אחד - זניחה ביחס לעלות הבנייה. חשוב לכל מי שרוצה לעשות שינוי ולישון בשקט.

שלב שני: צילומים בשטח. מה לצלם?

א. צילומי פנים בקירות רצפות:
כדי שתדעו בעתיד איפה עוברת צנרת המים, הניקוז, החשמל, התקשורת, שואב אבק מרכזי וכו', כדאי לצלם את הקירות, והרצפות לפני כיסוי הצנרת בריצוף או בטיח.

חשוב שהצילום ייעשה באופן שבו תוכלו להבין מהתמונה – באיזה חדרמדובר ובאיזה מרחק משוער, פחות או יותר נמצאת הצנרת ביחס למשהו ידוע. לשם כך, כדאי לכלול בתמונה דלת או חלון, או חפץ שמידותיו ידועות, כך שתהיה לכם פרופורציה מתאימה. אחרת כשתביטו בתמונה, לא תדעו באיזה חדר מדובר ומהם המרחקים.

ב. צילום של צנרת ותשתיות חוץ:

כדאי שתדעו היכן נמצאת צנרת החוץ שלכם, לרבות ביוב, חשמל תקשורת וכו'. אם יש לכם תכניות אינסטלציה,איןבעייה לאתר תאי בקרה של ביוב, אפילו אם הם כוסו באדמה או צמחיה, בגלל שהם גדולים דיים. אולם אם אתם רוצים לאתר צנרת חשמל בתוך הקרקע– חשוב שתתעדו ותצלמו גם אותה(צנרת חשמל בתוך הקרקע צריכה להיות טמונה כנדרש בתקנות).

ג. צילומי תקרות לפני היציקות:

המהדרים מצלמים גם את צנרת החשמל שבתוך היציקה של התקרות. כך הם מנסים לעקוב אחרי המעגלים. יש לי חברים שלא תכננו את מערהת החשמל, לא היו מעורבים בעבודות החשמל וסמכו על החשמלאי שיעשה להם את העבודה בהתאם לסיכום בעל-פה. בפועל, בעיות החשמל אצלם רבות גם היום ועדיין אין דרך לפתרן כי אין תיעוד, ואין מושג מה נעשה. אילו היה להם תיעוד של מהלך הצנרת,יתכןשניתן היה לפתור חלק מהבעיות.

משמעות תיעוד בשטח היא שאתם צריכים לבקר בבנייה באופן תדיר, כדי לעקוב אחרי בעלי המלאכה השונים והתקדמות העבודה: מים, ביוב, חשמלאי, גז, שואב אבק מרכזי וכו'.
מה עושים אם אתם לא מבינים מה אתם מצלמים?
לא משנה אם אתם מבינים או לא. הצילומים עשויים לעזור לבעלי המקצוע להבין היכן עוברות התשתיות, מה מחובר ולאן, ומה ניתן לעשות במקרה של בעייה, תקלה או שיפוץ עתידי.

ארגון החומר:
הטוב ביותר, אם תכינו לעצמכם, כבר בשלב השלד, קלסר שבו נמצאות תמונות. שלב התשתיות הוא עדיין רגוע יחסית ואתם עדיין יכולים לתעד את הבית. את תשתיות החשמל, התקשורת, המים , הדלוחין הביוב, וכו'.
אפשר לתעד באמצעות סרטון. לפעמים סרטון הוא אפילו טוב יותר מתמונות, אבל לא תמיד תזכרו איפה אחסנתם את הסרטון וגם לא בטוח שתהיה לכם סבלנות לחפש את הסרטון המתאים מבין עשרות שיהיו, ביום שתצטרכו אותו.

חשוב שתְפַתחו את התמונות מיד לאחר הצילומים ותרשמו מיד באיזה חדר מדובר, בעוד אתם זוכרים. אם בעוד כמה שנים תרצו לעשות שיפוץ ולפרק איזה קיר, תדעו בדיוק איזה צינור נמצא איפה. אם התיעודיהיה זמין, לא תתעצלו לחפש את המידע הנדרש.

זכרו שמחיצה בתוך הבית יכולה להיות בעובי של 7 ס"מ או 10 ס"מ. אפשר לפגוע בצינור משני צידי המחיצה. לכן קיר משותף לחדר אמבטיה ולחדר מגורים - צריך להסתכל עליו לא רק כשאתם קודחים מצד האמבטיה, אלא גם מצד חדר המגורים.

ולבסוף:
מה עושים אם לא תיעדתם ואתם רוצים לקדוח בקיר כדי לא לפגוע בצינור מים חשמל או אחר?

קיימים בשוק מכשירים שמגלים מתכות בקירות או תקרות. מחירם כמה מאות שקלים. לא תמיד המכשירים מבדילים בין חוט חשמל לבין ברזל זיון של חגורת בטון, אבל הם יתריעו שבמקום קיימת מתכת. לפני קידוח באיזורים "מועדים" אתם מוודאים באמצעות המכשיר שאתם לא קודחים במתכת. חשוב לזכור שהוא לא פותר את הבעיות הצפויות בקידוח בצנרת פלסטיק.

בהצלחה
סוף מעשה בתכנון תחילה.