גגות שטוחים
עד כה התייחסנו בעיקר לגגות רעפים. מה לגבי גגות שטוחים? מה צריך לשים בגגות אלו?

גגות שטוחים חשובים לא רק למי שיש גג שטוח, אלא גם למי שיש גג רעפים. כפי שהצענו באחד הטורים הקודמים, גם אם אתם מעדיפים גג רעפים, כדאי שיהיה איזור שטוח בגג שישמש כמרפסת טכנית, שבותוכלו למקם את המערכות השונות, כגון מעבים (מנועים) של מזגנים קולטים של דודי שמש, אנטנות וכו' ושניתן יהיה לגשת לגג הזה בקלות ובאופן בטיחותי.

מה עוד צריך לשים לב בגג שטוח?

ראשית: ניקוז גג שטוח:

הרבה פעמים אני רואה הן בתכניות והן בפועל, שקולט מי הגשמים (האבזר שלתוכו נכנסים המים ומובלים למרזב) נמצא ממש בקצה הגג בצמוד למעקה סמוך או קורה עולה.
התקנות, בהל"ת(הוראות למתקני תברואה) קובעות בסעיף 7.4.1ש"קולט מי גשם מהגגות (האבזר שלתוכו נכנסים המים) - מיקומו יהיה סמוך ככל שניתן לגישמה(מרזב) אליה הוא מתחבר".
אכן, נכון שבתקנות קיימת דרישה שקולט מי הגשם יהיה סמוך ככל שניתן לגישמה וזאת, כדי שמי הגשמים יכנסו מידית לתוך הצינור האנכי. גם לאינסטלאטור המתקין את הצינור המתחבר למרזב זה קל ונוח כשהצינור האופקי המוביל את המים למרזב (נקרא גם נקז אופקי) הוא קצרצר.

מצד שני, בהרבה הגגות קיים מעקה הקפי (מבטון או בלוקים) סביב הגג.אם קולט מי הגשם יהיה קרוב מאוד למעקה, ולפעמים הוא נמצא ממש בפינת הגג, אי אפשר יהיה לאטום סביבו כראוי. יצא לי לראות מספר בתים בהם קולט מי הגשם ממוקם ממש בפינה בין הרצפה לבין הקורה העולה ובעיית ביצוע האיטום היא אוביקטיבית.

תקן 1752 "מערכות לאיטום גגות שטוחים מבטון: התשתית לאיטום" מתייחס לנקודה זו ודורש להרחיק את קולט מי הגשם ממעקה או מכל הגבהה סמוכה למרחק של 40 ס"מ נטו לפחות.
שם, סעיף 3.1.1.6: "המרחק בין קצה הצוארון או טבעת ההידוק (של קולט מי הגשמים) לבין המעקה החיצוני הקרוב, לא יהיה קטן מ-40 ס"מ.

המטרה היא לאפשר לאיש האיטום, לעבד את היריעה הביטומנית סביב הנקז. אם הנקז מאוד צמוד לקיר, קשה לאטום מסביב לנקז ועלולה להיות חדירת מים.
בד"כ, מיקום קולט מי הגשם בתכניות, יופיע, במקרה הטוב בתכנית האדריכלית בצורת עיגול קטן, ובזה הסתיימה התייחסות אליו.

אם יש לכם תכניות של מתכנן אינטלציה, (ורצוי שלא תחסכו בנושא זה וגם לבית שלכם יהיו), כדאי שפרט החיבור בין מרזב לבין קולט מי הגשמים יהיה כפי שמופיע בתקן 1752 המתייחס לנקודה זו.
בכל מקרה, מומלץ לדרוש גם ממתכנן האדריכלות של הבית שלכם, לציין בתכניות שלו שהמרחק של הנקז האופקי הזה יהיה לפחות 40 ס"מ נטו מכל מעקה או הגבהה סמוכה כדי שהאיטום יתבצע כראוי.

כמה נקזי מי גשמים צריכים להיות בגג?כבר הבאנו בעבר את דרישות הל"ת בסעיף 7.4.4.1 האומר כי: "מספר המוצאים של קולטי מי גשם, הדרוש לניקוז הגג, ייקבע על פי תכנון השיפועים של הגג, ואם שטחו של הגג המוטל המירבי גדול מ-150 מ"ר, יותקנו לפחות 2 מוצאים שקוטרם של כל אחד מהם לא יפחת מ-100 מ"מ והמחוברים כל אחד מהם לגישמה(מרזב) נפרדת".

אולם בתקן 1752 חלק 1, מומלץ, על אף שאין זו חובה, לבצע שני נקזים לגגותהחל מגודל של 30 מ"ר ומעלה. זאת, למקרה שנקז אחד נסתם, והיה הנקז השני לפליטה: "כששטחו של הגג גדול מ-30 מ"ר, מומלץ לתכנן שני קולטי גשם. בגג שבו קולטן אחד בלבד מומלץ לתכנן פתח המאפשר גלישת מים (overflow) כגון יציאת מים דרך מעקה".

בידוד גג שטוח:

מה הבידוד התרמי הנדרש בגגות שטוחים? מה צריך להיות עובי לוח הפוליסטירן המוקצף או בשמו העממי ה"קלקר"? יש אנשים שאומרים: "זה לא ממש משנה אם עובי הפוליסטירן המוקצף הוא 3 או 5 ס"מ". האם זה נכון?

עליכם לזכור שגג הבית עומד חשוף במשך כל ימות השנה לשמש. בקיץ השמש יוקדת, ואם אין בידוד ראוי, התקרה מתחממת.

מה כתוב בתקנים בנושא זה?

תקן 1045 חלק 1 "בידוד תרמי של בנינים: בתי מגורים" מתייחס לבידוד "תקרה עליונה" וקובע בטבלה מס' 1 "ערכי התנגדות תרמית אופיינית (r) מינימלית של אלמנטי מעטפת" שרמת ההתנגדות התרמית של תקרה עליונה יהיה בכל איזורי הארץ תהיה 1.5 (מ"ר *קלוריה לווט). בתקן קיימת הערה נוספת, שם, סעיף 6.8.1, ש"אם גון המשטח החיצון בקירות או בתקרה העליונה כהה, תגדל ההתנגדות התרמית האופיינית ב 0.2".

הערה: ככל שערך ההתנגדות התרמית (r) גבוה יותר, הבידוד טוב יותר.

ההתנגדות התרמית של לוח פוליסטירן מוקצף "רגיל" (f-30), על פי המוגדר בתקן 1045 חלק 0, טבלה ב-1 סעיף 10.1, היא כ-0.25 עבור כל עובי של 1 סנטימטר. אם נוסיף בטקל, שהוא בטון קל ליצירת השיפועים, בעובי של כ-5 ס"מ לפחות (אנו נניח שהתנגדות התרמית של הבטקל היא 0.25. לסוג הבטקל ועוביו יש משמעות מאוד גדולה להתנגדות התרמית), אזי, כדי לקבל התנגדות תרמית של 1.5 נצטרך לוח פוליסטירן מוקצף בעובי של 5 ס"מ (5*0.25+0.25=1.5).
קיימים סוגי לוחות פוליסטירן מוקצף נוספים העשוייםבשיחול, (אקסטרוזיה), ויתכן אף חומרים נוספים, שכושר הבידוד שלהם גבוה יותר ולכן עובי הלוחשיידרש, כדי להגיע לרמת הבידוד המופיעה בתקן יהיה קטן יותר.

יש יועצים הטוענים שרמת ההתנגדות המוזכרת בתקן (r=1.5), אינה מספיק מבודדת אלא מינימלית בלבד. היות שהגג חשוף במשך כל השנה לקרינת שמש ישירה, ובוודאי בכל חודשי הקיץ, ועלות לוחות הפוליסטירן אינה גבוהה ביחס לתועלת, הםממליצים להגדיל את עובי שכבת הבידוד התרמי, אפילו ל-10 ס"מ. לשיקולכם.

בכל מקרה, חשוב לדעת שקלקר "רגיל"בעובי של 3 ס"מ (עםבטקל בעובי 5 ס"מ), אינו עומד בדרישות ת"י 1045למבני מגורים, עבור גג שטוח החשוף לשמש.

סוף מעשה –בתכנון תחילה.

הערה: אין מאמר זה מהווה חלופה לתכנון באמצעות יועצים מתאימים.