אורור חלל גג רעפים:

האם צריך לאוורר גג רעפים? האם כדאי שיהיו רעפי אוורור? ואיך מבודדים את הגג?

לפני עשרות שנים, כשהיו בונים גגות רעפים, היו בונים את הקונסטרוקציה של גג הרעפים. עליה, היו מניחים ישירות את הרעפים, ללא שכבת איטום או בידוד. את תקרת הבית היו בונים מרשת לולים המחוזקת בקורות עץ שעליה היו "זורקים"טיט. זו היתה התקרה של הבית – תקרת רביץ.

מעל תקרת הרביץ הזו היה חלל גג הרעפים שבתוכו היו ממקמים פעמים רבות את דוד השמש ולעיתים שימש לאחסון דברים נוספים. מה היה קורה בחלל הזה?בקיץ, כשהגג חשוף לשמש היוקדת,הרעפים היו מתחממים, ומעבירים את חום שלהם אל תוך חלל הגג. האוויר היה לכוד בתוך חלל הגג, מתחמם, מבלי שיש לו יכולת לצאת. האווירהחם היה מחמם גם את תקרת הרביץ. תקרה זו, שהיתה עשוייה ממלט, שמוליך חום וקור,היתה פולטת חום אל תוך חלל הבית. מי שהיה בתוך הבית, היה מרגיש את החום הכבד, במיוחד בשעות אחר הצהריים – הערב. היה יותר נעים לשבת מחוץ לבית מאשר בתוכו. לחילופין, בימות חורף, הבית היה קר וקפוא מאותה סיבה.

לפעמים, בשלב מאוחר יותר, היו מוסיפים לצורך הבידוד מזרוני צמר זכוכית או צמר סלעים. אותם היו מניחים על פני תקרת הרביץ. מטרת המזרונים היתה לבודד בין החום הכלוא בתוך חלל הגג לבין חלל הבית. החיסרון במזרונים היה (מלבד הבעייה הבריאותיתשהיתה), שכשעלו לגג לצרכי אחזקה והזיזו אותם ממקומם, לא תמיד זכרו להחזיר למקום והבידוד התרמי היה נפגע.

במקרים מסויימים היו מוסיפים גם רעפי אוורור על מנת לאפשר לאוויר החם לצאת.

בתקן ישראלי 1556 "גגות קלים עם סיכוך רעפים", סעיף 3.10.1"אוורור חלל הגג" קובע כי:"יתוכנן איוורור לחלל הגג שבין מישור הסיכוך (הרעפים)לתקרה, לרבות פתחי אוורור פסיביים שימוקמו בחלק העליון של הגג (ברכס הגג) או בשורות העליונות של הרעפים... לחילופין יתבצע אוורור הגג באופן מכני".
מהתקן רואים ש:
- את רעפי האוורור יש להניח בשורות העליונות של הגג. האוויר החם עולה, ולכן צריך שיהיה לאוויר החם פתח יציאה בשורות העליונות.
- האוורור יהיה בין הרעפים לבין התקרה. התקרה יכולה להיות תקרת הגבס, תקרת הבטון, או כפי שיבואר בסוף המאמר– התקרה הצמודה לרעפים עצמם.

כמה רעפי אוורור נדרשים?
התקן מתייחס גם לנקודה זו וקובע כמות מינימלית לרעפי האוורור, בהתאם לסוג הרעף. האוורור נמדד לפי שטח הרעפים בפועל (מדוד בשיפוע), (שם):
"כאשר האוורור נעשה על ידי רעפי אוורור, כמויות רעפי האוורור יהיו כמפורט להלן:
- לרעפי חרסית:רעף אוורור אחד לכל 10 מ"ר גג (משטח הגג מדוד בשיפוע).
- לרעפי בטון:רעף אוורור אחד לכל 8 מ"ר גג (משטח הגג מדוד בשיפוע)".

מלבד האפשרות לאוורר את הגג באופן פסיבי, קיימת אפשרות לאוורר אותו באופן אקטיבי (מכני) ולהתקין מפוח או מפוחים בגג:

האם נדרשת עוצמה מסויימת לספיקה של המפוח שמאוורר את הגג?כמה פעמים צריך לאוורר את חלל הגג?

על פי התקן הישראלי הנ"ל, שם :3.10.3:"האוורור המכני יבטיח 4 החלפות אוויר בשעה לפחות".

על פי התקן, כאשר מתקינים מפוח (לפינוי האוויר החם), האוויר החם אמור להיות מוחלף פעם ברבע שעה כלומר, במשך15 דקות, כל האווירשהיה כלוא בחלל הגג, יֵצֵא באופן אפקטיבי, באמצעות מפוח (או מפוחים) החוצה. תחתיו יכנס אוויר חדש קריר יותר (יחסית). כדאי להביא בחשבון שהדרישה בתקן היא דרישת מינימום.

בכל מקרה, כדי להוציא אוויר, צריכה להיות גם דרך כניסה לאוויר, אחרת ייווצר תת לחץ (ואקום) והמפוח שלכם יעבוד יותר קשה. מאותה הסיבה מבקשים לא לסגור את פתח היניקה של מאווררים, מזגנים מפזרי חום וכד'. במקרה של רעפי פלדה, כדאי שיהיה פתח מתאים לכניסת אוויר. במקרה של רעפים אחרים, נוהגים להתייחס לחללים בין הרעפים כמקור כניסת אוויר.

איך יודעים אם ספיקת המפוח מספיקה?
מחשבים את נפח החלל שיש לאוורר. חישוב של נפח מנסרה משולשלת או פירמידה או חישוב נפח אחר שלמדנו בגיאומטריה בבית הספר. אם ספיקת המפוח גדולה פי 4 ומעלה מנפח שחישבנו, משמע שהמפוח יצליח להחליף את האוויר 4 פעמים בשעה.

בידוד גג הרעפים:

האם מספיק שיש לנו אוורור לגג? או שמא צריך גם בידוד תרמי? ומה עושים כאשר אתם מעוניינים להשתמש בחלל הגג, למשל אתם רוצים תקרה גבוהה בסלון שתהיה מחופה עץ? הרי ודאי שלא יהיו לכם רעפי אוורור שיאפשרו לאוויר להיכנס לתוך חלל הסלון שלכם. אז מה עושים?

ראשית, בידוד מתחת לרעפים חשוב לא פחות מאשר האוורור.

תקן 1556 סעיף 3.7.4 מתייחס לבידוד הגג ומפנה לתקן 1045 - תקן לבידוד תרמי של בניינים, וקובע כי "בידוד תקרות מתחת לגג רעפים יעמוד בדרישות התקן הישראלי ת"י 1045". כלומר גג רעפים יש לבודד!
יש לשים לב, שבמקרה שעושים שימוש בחלל שמתחת לרעפים, אנו נאוורר את החלל שנמצא בין הבידוד (שבתקרה הקלה) לבין הרעפים ולא את כל נפח הגג (שחישבנו לעיל). האוורור יגרום לפינוי האוויר החם הכלוא בין הרעפים לבין התקרה הקלה וזאת בתנאי שיש לאוויר החם אפשרות לצאת (מלמעלה), ושתחתיו ייכנס אוויר קריר יותר (מלמטה). רעפים גליים מאפשרים זרימת אוויר טובה יותר בגלל החלל הקיים מתחתם (נפח גדול יותר) ולכן בחירת רעף גלי במקרה זה מועילה לאוורור.

בנוסף, כדאי שבידוד התרמי ימוקםבין מחסום אדים, דהיינו יריעה שתמנע ממנו לספוג אדים מתוך הבית מצד אחד, לבין יריעה אוטמת ונושמת מצד שני, שתמנע מהבידוד לספוג מי גשמים מבחוץ.

לסיכום: יש לתכנן את הגג כמערכת המורכבת ממספר גורמים שתשרת אתכם באופן אופטימלי. כיום, עדיין ניתן לראות מקרים רבים, בעיקר "בנה ביתך" שבהם מתקינים גג רעפים ללא כל התייחסות לאוורור, בידוד או איטום, מן הסתם מתוך חוסר מודעות או העדר תכנון. כיסוי הבית ברעפים מבלי שקיימת בגג התייחסות לנושאים הללו, גורמת לעליית טמפרטורה גבוהה מאוד בחלל זה (בקיץ)או ירידת טמפרטורה (בחורף) והעברת טמפרטורה זו לחלל המגורים, הגורמת לצריכת אנרגיה מיותרת.לכן, אם אתם בונים גג רעפים, דרשו התייחסות בתכנון גם למערכת הבידוד התרמי בגג.

סוף מעשה –בתכנון תחילה.

הערה: אין מאמר זה מהווה חלופה לתכנון באמצעות יועצים מתאימים.