בטור הקודם התייחסנו לגג רעפים והצענו שגם בגג רעפים יהיה איזור קטן שטוח, להנחת המערכות השונות. כמה הערות חשובות נוספות בנושא גג הרעפים:

יציבות הגג:

גג רעפים אמור להיות מתוכנן כמו כל מבנה קונסטרוקטיבי. הקונסטרוקציה שנושאת את משקל הגג, יכולה להיות עשוייה מחומרים שונים, כגון:

• קונטרוקציה מעץ גושני (המקרה השכיח).
• קונסטרוקציה מפלדה או ממתכת אחרת.
• גג בטון.

צריך לדעת שהקונסטרוקציה צריכה להיות מתוכננת על ידי מתכנן שהוסמך לכך. יש למתכנן אחריות ליציבות הגג ועליו להביא בחשבון את העומסים של הגג שהם קודם כל משקל עצמי, כגון: משקל הקונסטרוקציה עצמה, משקל הרעפים, חומרי הבידוד והאיטום קירוי תחתון אם קיים, אלמנטים נוספים כגון דוד שמש, קולטים סולריים וכד'.

בנוסף, המתכנן לוקח בחשבון את עומס הרוח בהתאם לגובה ולמיקום המבנה. בעקבות הסערה בשבוע החולף, ניתן להבין שיש צורך להביא בחשבון את הרוחות ועוצמתן.

באיזורים גבוהים יש להתחשב גם בעומס השלג. כמעט בכל שנה, ישנם גגות וסככות שקורסים בגלל עומס השלג. יכולות להיות מספר סיבות לכך, למשל: ביצוע שלא על פי התכניות, או העדר תכניות מתאימות.

בתקן ישראלי (ת"י) 1556 "גגות קלים עם סיכוך רעפים" סעיף 3 (שלד הגג והקמתו) מצויין כי: "עומסי התכן ייקבעו כמפורט בת"י 109 (משקלם של חומרי בניין ושל חלקי מבנה), ת"י 412 (עומסים במבנים: עומסים אופייניים), ת"י 413 (תכן עמידות מבנים ברעידות אדמה) ות"י 414" (עומסים אופייניים בבניינים: עומסי רוח). בהמשך מופיע:"יציבות הגגות תובטח כנגד כל שילובי העומסים הפועלים עליהם..."

לכן, אם בכוונתכם לבנות גג רעפים, בדקו עם הגגן (זה שבונה את הגג) שלכם שהתכנית שלו נעשית באישור של קונסטרוקטורשלו, או לחילופין, סכמו מראש עם הקונטסטרוקטור שלכם, שהוא יבדוק ויאשר את תכנית הגגן.

נקודה נוספת היא קיבוע הרעפים. לא רבים מקבעים את הרעפים אולם ת"י1556מתייחס גם לנושא זה. קיבוע רעפים משמעו שיש לקשור או לחבר את הרעפים לקונסטרוקצית הגג ולא להסתפק בהנחתם.

בתקן הנ"ל, בסעיף 3.8.2 מופיע: "הרעפים יקובעו למרישי הגג בחוט קשירה מגולוון בעובי 1 מ"מ או במסמר, בבורג או באבזר חיבור".

כלומר, לכל רעף חרס, אם הוא תקני, אמורה להיות אפשרות לקיבוע באמצעות חוט מגולוון או מסמר.

תקן 215 חלק 1: רעפים – רעפי חרסית משתלבים סעיף 2.1.1.2 אמצעי חיבור: "כל רעף יכלול לפחות אחד מאמצעי החיבור אל הגג המפורטים להלן:

א. נקב קשירה: בגב הרעף תהיה בליטה מיוחדת וינוקב בה נקב קשירה. קוטר הנקב יהיה 1.5 מ"מ – 4 מ"מ...

ב. נקב למסמר: בראש הרעף יהיה נקב למסמר. הנקב יהיה ניצב למישור הרעף, יעבור את מרבית עוביו ומבנהו, יאפשר להעביר דרכו מסמר במכה קלה". הנקב יימצא סמוך לראש הרעף במקום שיחופה על ידי הרעף שמעליו, ויאפשר הנחה נאותה. קוטר הנקב יהיה 3 מ"מ – 6 מ"מ". (קיימת התייחסות דומה בת"י 215 בחלק 2 לרעפי בטון).

כלומר לכל רעף אמור להיות נקב לצורך העברת חוט פלדה דרכו וקשירתו לקונסטרוקצית הגג, או נקב לצורך קיבועו באמצעות מסמר, או שניהם.

כמה מהרעפים צריך לקבע? האם צריך לקבע את כולם?

ת"י 1556, שם: "הכמות והמיקום של הרעפים שחובה לקבעם לשלד הגג יהיו כמפורט להלן:
(ציטוט חלקי מהתקן)
א. בקצה התחתון של הגג: (רעף ראשון) יש לקבע כל רעף ורעף;
ב. בגמלונים (גמלון הוא קיר בצורת משולש שווה שוקיים. על השוקיים. גג הרעפים מונח גם על שוקיים אלו): הרעפים החתוכים העלולים לגלוש יקובעו בחלקם העליון באיזור המחופה ברעף שמעליו על ידי דבק מתאים, והרעפים שלידם יקובעו לגג;
ג. בחלק העליון של הגג: כשאין מתקינים פח עליון, תקובע כל שורת הרעפים העליונה;
ד. ברכס ללא ביטון: יקובעו הרעפים בשורה העליונה משני צידי הרכס;
ה. בפני הגג: כמות הרעפים המקובעים, נוסף על הרעפים המקובעים המוזכרים לעיל, תהיה כמפורט להלן:

• בגגות ללא תשתית לאיטום ובמבנים ללא קירות (ללא שני קירות לפחות) שיעור הרעפים המקובעים יהיה 100%;
• במבנים על פסגות הרים, מדרוני הרים וגיאיות שהרוח מואצת בהם, שיעור הקיבוע יהיה 50% לסירוגין.
• לסירוגין: הקיבוע יהיה מפוזר בצורה אחידה ככל האפשר".

בנוסף, שם סעיף 3.8.4: "תנאי סביבה קיצוניים - בגגות הנמצאים בתנאי סביבה קיצוניים, מבחינת מהירויות ועוצמות של הרוחות, בגגות בבנינים רבי קומות ובמקרים קיצוניים אחרים, ינקטו אמצעים נוספים לקיבוע הרעפים לפי שיקול דעתו של המתכנן".
מהתקן הנ"ל וכן במפרט הכללי פרק 20 – נגרות חרש וסיכוך, דף תיקון מס' 1 סעיף 20.07.01.01 משמע, כי יש לקבע את כל הרעפים הקיצוניים: את שורת הרעפים התחתונה, הרעפים ברכסים והצמודים לגמלונים. בנוסף, אם אין תשתית לאיטום מתחת לרעפים, וכן במבנים ללא קירות (כגון פרגולות מקורות ברעפים) יש לקבע 100% מהרעפים.

הערה: כתשתית לאיטום המוזכרת בסעיף ה'לעיל, נוהגים להשתמשבלוחות כפיסי עץ מכוונים הנקראים גם לוחותOSB . לוח זה מורכב משבבי עץ דקים ושטוחים שהודבקו יחד בדבק והוא בעל חוזק גדול יחסית לכפיפה.(על גבי הלוח הזה, נוהגים להדביק גם יריעת איטום). אם הלוח אינו קיים (והרבה פעמים הוא אכן לא קיים), אין תשתית לאיטום. במקרה זה, שיעור הרעפים המקובעים יהיה 100%.

הרבה מהבונים ובפרט בבנייה הפרטית, אינם מקבעים את הרעפים לקונסטרוקצית הגג. יש שאינם נוהגים כך בגלל חוסר מודעות ויש שאינם נוהגים כך בגלל ש"אף אחד לא עושה את זה, אז למה רק אני?", או ש"הגגן אמר לי שלא צריך".

בימים רגילים קשירת הרעפים נראית כמיותרת, אולם בימי סערה, רוחות חזקות, ובוודאי באיזורים מוכי רוחות ובבנינים גבוהים, יש חשיבות לקיבוע הרעפים. במקרה של פגיעה בארגז הרוח ורוח חזקה, הרעפים עשויים לזוז ממקומם ואף ליפול.

לכן, כשאתם כותבים את המפרט הטכני של הבית שלכם, כדאי להכניס התייחסות לנקודה זו.

מה עוד כדאי לדעת על רעפים? בטור הבא.
בהצלחה.

סוף מעשה –בתכנון תחילה.

הערה: אין מאמר זה מהווה חלופה לתכנון באמצעות יועצים מתאימים.