האם אתם רוצים לבנות מרתף בבית שלכם? יש הרבה אנשים שמתלבטים – האם כדאי או לא כדאי לבנות מרתף?
מה חשוב שתדעו לפני שאתם מחליטים לבנות את המרתף? מה השיקולים שצריכים להנחות אתכם?
יש אנשים שרוצים לבנות מרתף או חצי מרתף (חלקו טמון בקרקע, במקרה שהבית בנוי במדרון)

במאמר הזה נתייחס למרתף מלא, כלומר שכולו טמון בקרקע. לגבי חצי מרתף – לא הכל נכון אורלוונטי.

השאלה הראשונה שאתם צריכים לשאול את עצמכם, לפני שאתם מחליטים שאתם רוצים מרתף היא:

האם אפשר וכדאי לבנות מרתף בבית שלנו?

מה זאת אומרת "האם אפשר"?

כמעט בכל מקום אפשר לבנות מרתף, אבל השאלה היא האם כדאי. למה הכוונה?

אחד הגורמים השכיחים והבעייתיים במרתף הם חדירת לחות או מים דרך קירות או רצפת המרתף. ברגע שבאחד מקירות המרתף מתנפח הטיח או שהקיר ירוק מטחב, לא נעים להיכנס למרתף.

התיקון של האיטום במרתף הוא "סיפור" יקר אבל יותר חשוב מכך, הוא מורכב. מדוע? בגלל שאין גישה לקירות המרתף, ובודאי לא לרצפתו. כדי שתהיה גישה צריך לחפור בקרקע, לדפן את החפירה. לא תמיד ניתן להכניס כלים מכניים לחצר, כי החצר כבר בנוייה, יש עצים וכד'. לעיתים יש כבר שביל בטון וכדי לחפור, יש להרוס אותו. לכן, מנסים לאטום את המרתף מתוכו (האיטום הזה נקרא "איטום שלילי") באמצעות החדרת חומרים, איטום סדקים וכד' וגם זה לא תמיד מצליח.

לחבר שלי יש מרתף שמיד לאחר הכניסה לבית הוא גילה כתם שחור מעובש בקוטר של חצי מטר. הוא השקיע חמשת אלפים ₪ בשנה הראשונה לתיקון. לאחר כשנה הכתם חזר. הוא השקיע שוב סכום זהה, בניסיון אחר לפתור את הבעייה. השנה הוא ממתין לראות אם העבודה שנעשתה – אכן פתרה את הבעייה. כלומר עד עתה הוא השקיע עשרת אלפים ₪ לתיקון ועוד היד נטויה.

האם תמיד במרתף קיים חשש לחדירת מים? התשובה היא, שלסוג קרקע יש השפעה רבה על אפשרות הרטיבות במרתף.

יש קרקעות שבהן המים חולפים ועוברים לדוגמה בקרקעות חוליות, המים יעברו את פני הקרקע, ירדו כלפי מטה בסמוך למבנה ובעצם האיטום "לא צריך לעבוד כל כך קשה" (אם כי, אין להקל בחשיבות האיטום!)

לעומת זאת, בקרקעות חרסיתיות המכונות גם "אדמה שחורה" או "אדמות כבדה"וכד', האדמה כולאת את המים כך שהמים עומדים סביב המבנה לאורך זמן והאדמה רטובה גם שבועות רבים לאחר שירד גשם. כלומר מול האיטום קיים לחץ תמידי של מים, לאורך תקופה ארוכה. במקרה זה האיטום "צריך לעבוד קשה, ולאורך זמן". כמובן שקיימת אפשרות שהאיטום יעמוד מול מים עומדים וקיימים הרבה מבנים שעומדים בזה אולם, המשמעות מבחינתכם שהאפשרות לכשל באיטום היא הרבה יותר גבוהה והאיטום צריך להיות הרבה יותר איכותי ומוקפד כדי שידע להתמודד עם מים עומדים לאורך זמן. היות שלא תמיד האיטום נעשה כראוי, ובמקרה של נקודת תורפה אחת בלבד, אתם עשויים לקבל קירות טחובים, אני ממליץ לכם לשקול היטב אם כדאי באיזורים של קרקע חרסיתית לבנות מרתפים.

בנוסף, בין אם החלטתם שאתם רוצים לבנות מרתף בכל מקרה, היעזרו ביועץ איטום שיתכנן את האיטום, יתן פרטים ספציפיים למבנה שלכם וילווה אתכם בעת הביצוע באמצעות פיקוח עליון. זה יהיה הרבה יותר זול מאשר לנסות לתקן את חדירת המים לאחר זמן.

השאלה היא: איך אני יודע איזה סוג קרקע יש לי? מה, אני יועץ קרקע?
תשובה: כדי לדעת את סוג הקרקע תוכלו לעיין בדו"ח קידוחי הניסיון. קידוחי הניסיון נדרשים לקונסטרוקטור שלכם. מטרת הקידוחים היא לזהות את סוג הקרקע שבמגרש שלכם ולקבוע על פי סוג הקרקע את התסבולת (העומס)שהיא יכולה לקבל. בקידוחים אלו, ולכן היא חשובה לקונסטרוקטור.
בקידוחים אלו, הנעשים בשתי נקודות נגדיות במגרש שלכם, הקודח מוציא גלילים בקוטר של 2" (שני צול, 5 ס"מ)של דוגמת הקרקע, עד לעומק של כ-8 מטר בערך.
הגלילים שנקדחו מועבירם ליועץ הקרקע. יועץ קרקע הוא בעצם מהנדס אזרחי שתחום התמחותו היא מכניקת הקרקע. הוא מתרגם את הממצאים שנתקבלו (את הגלילים שנקדחו)למספרים ופרמטרים הנדסיים. הוא קובע את סוג הקרקע לאורך החתך (לכל עומק שמונת המטרים) ומוציא דו"ח המתייחס לעומסים שניתן להעמיס עליה ושיטת הביסוס הנדרשת (כלונסאות, יסודות בודדים וכד') ועוד.
לעיתים יתברר לכם מהדו"ח, שהשכבה העליונה של פני הקרקע בגובה של 1.5 מטר היא חולית, אולם מתחתיה קיימת שכבת חרסיתית ואז בעיית מים העומדים לאורך זמן שציינו לעיל – עדיין קיימת.

אפשרות אחרת היא שלאחר מטר אחד של חפירת חול, תגלו שכבת סלע. עליכם להביא בחשבון שאם תרצו מרתף, תצטרכו לשלם לא רק עבור חפירה אלא עבור חציבה שהיא יקרה יותר ועליכם להביא את השיקול הזה בחשבון.

לסיכום נקודה זו: לפני שאתם מתחילים לתכנן כדאי לכם לבצע קידוחי ניסיון.

שיקול נוסף שני שאמור להנחות אתכם הוא הטופוגרפיה של האיזור בו את מתכוונים לבנות.
האם הבית שלכם נמצא באיזור מישורי יחסית? האם אתם באיזור הנמוך ביותר בסביבה? או אולי הבית שלכם נמצא בצמוד לתוואי ניקוז של נחל?האם בצמוד למגרש שלכם קיימת נקודת ניקוז ואיסוף של מי גשמים לתוך מערכת הניקוז העירונית? אםהתשובה היא חיובית כדאי לחשוב היטב אם לבנות מרתף (או אם בכלל לקנות את המגרש).
מדוע? במקרה של שבר ענן, או כמה ימים רצופים של גשם יתכן שמפלס הרחוב או תוואי ניקוז סמוך יעלה על גדותיו, מערכת הניקוז המקומית או העירונית / לא תצליח להתמודד עם כמות המים הגדולה או מאיזו סיבה תיסתם.
בגלל שאתם במקום הנמוך ביותר, קצב זרימת המים לאיזור שלכם גדול מקצב הניקוז,ובאיזור שלכם תיווצר שלולית, שתעלה על גדותיה. במקרה כזה, לא יהיה משהו שיוכל למנוע מהמים להיכנס גם לחצר שלכם. מרגע זה הדרך למרתף שלכם קצרה והוא יוצף.

פינוי מים ממרתף או מבית שהוצף היא משימה לא נעימה. המים שנכנסים הם מי בוץ. מלבד שכבת הבוץ שתיכנס לתוך הבית שלכם, תרטיב את הקירות ותלכלך אותם, המים יחדרו אל מתחת לריצוף וירטיבו את החול או הסומסום, ייספגו בקירות, יעלו אל מעל הפנלים ויגרמו לטיח להתנפח. ייבוש של מרתף שנרטב מבפנים הוא משימה מורכבת. אתם לא רוצים להיות שם. היינו עדים להצפות בשנים האחרונות גם במקומות חריגים, שאינם מוצפים בדרך כלל וכדאי לשים לב למיקום המגרש.

לסיכום: לפני שאתם מחליטים על מרתף, הסתכלו סביבכם ובידקו שאינכם נמצאים במקום הכי נמוך בשכונה.
אחרי שראיתם שהאיזור שלכם אינו הנמוך ביותר בסביבה, וידאתם שהקרקע שלכם אינה חרסיתית עדיין עומדת בפניכם הדילמה – האם לבנות מרתף או לא?

על דילמה זו ושיקולים נוספים בבנית מרתף – בטור הבא.

סוף מעשה –בתכנון תחילה.

הערה: אין מאמר זה מהווה חלופה לתכנון באמצעות יועצים מתאימים.