הערה: אין במאמר זה אלא המלצה בלבד ובכל מקרה יש להיעזר ביועץ מקצועי.

 "דֶּלֶף טוֹרֵד בְּיוֹם סַגְרִיר..." (משלי כ"ז, 15)
פירוש (דעת מקרא בהוצאת מוסד הרב קוק): "מים הדולפים מן הגג בטפטוף בלתי פוסק הורסים את הבית ומטרידים את היושבים בו..."

בבדיקה מדגמית של בתים פרטיים שנבנו בהרחבה של ישוב כלשהו, עולה כי לפחות ב-50%! מהבתים שנבנו, יש בעיות רטיבות ברמות שונות: החל מרטיבות בגג, רטיבות מעל הפנלים בריצוף והתנפחות הטיח, רטיבות במרתפים, רטיבות מהמקלחות/אמבטיות, בחלונות בכלל ובחלונות כיס בפרט.

בנוסף, הרבה מאוד מתביעות ליקויי בנייה המגיעות לבתי משפט עוסקות בבעיות איטום.

לדעתי זהו גם מדגם די מייצג של הבנייה הפרטית לא רק בהרחבה זו אלא גם במקומות נוספים רבים.

הנטייה של הבונים, היא לא להשקיע באיטום – כי "לא רואים את זה", "זה מתחת לקרקע", "שייך לתשתיות" ו"יהיה בסדר". אבל כאשר פתאום יש פטריות על הקיר, התנפחות של טיח, או קילוף של צבע – בעיית האסתטיקה צצה במלוא הדרה.

צריך לדעת שבעיית רטיבות היא בעייה חמורה שקשה מאוד לפתרון.

כשלא מדובר ברטיבות - כל דבר בבית, כמעט, ניתן לתיקון: חלון או דלת שאינם מוצאים חן – ניתן ליישר, דלת להחליף וכד', והעלויות הן סבירות.
לעומת זאת בעיות רטיבות, לא פשוט וגם לא זול לתקן.

לא פשוט - כי לא תמיד מוצאים את מקור הרטיבות בקלות. לפעמים רק משערים. עושים את העבודה בחורף הבא, או בשבוע הבא ומגלים שהנזילה חזרה במלואה או בחלקה.
לא זול - בית שיש בו רטיבות במרתף – קשה מאוד, ובעיקר מאוד יקר לתקן. כדי לתקן ולאטום מחדש, לעיתים צריך לחפור מסביב הבית, להרוס שבילי בטון, גינה ולעיתים גם בלתי אפשרי בגלל שאין גישה: הבית על צלע מדרון וחלקו טמון בקרקע או שנבנה בית בסמוך לו.
הבעיה של רטיבות מאוד אסתטית ופעמים רבות גם בריאותית. קיר ירוק, או שחרחר, טיח מתקלף, פטריות שמתחילות להתפתח על הקירות – נראים לא טוב, גורמים לעוגמת נפש מאוד גדולה ויתכן אף למחלות.

מה הסיבות לבעיות הרטיבות?

הסיבה העיקרית לבעיות רטיבות היא במקרים רבים העדר איטום או איטום לקוי.
פה המקום להעיר וחשוב לדעת, שרטיבות יכולה לנבוע פעמים רבות לא רק כתוצאה מחדירה של מים, אלא גם מבעיות של צנרת דולפת (יחסית קל לפתור) וגם מעיבוי (עיבוי – מצב בו אוויר לח (רווי במים), הופך ממצב צבירה גז, לנוזל - טיפות מים בגלל מפגש עם רכיב קר (חלון, קיר, קורה, או תקרה במבנה)). שכיח במיוחד במקומות קרים. התייחסות מפורטת לנושא זה תהיה אי"ה במסגרת מאמר אחר.

מה לעשות? איך למנוע את הבעייה הזו של רטיבות כתוצאה מחדירת מים?

קודם כל לדעת שאחד הדברים שצריך להיות הכי חשוב לכם בבנייה – הוא איטום. אם תנקטו בגישה הזו שעליכם לעשות הכל, ולא לחסוך תכנון האיטום – הרווחתם.
צריך לזכור שעל לפי התקן הישראלי 2752 חלק 1 – "איטום מבנים מפני חדירת מים ולחות: כללי" סעיף 2.1.4 קיימת דרישה שקְיָים של האיטום (אורך החיים שלו) יתוכנן כך שיעמוד לאורך זמן, בהתאם ליכולת הגישה למערכת האיטום וחידושה:

א"בחלקי מבנה תת-קרקעיים או/וגם בחלקי מבנה חשופים שלא ניתן לתחזק/להחליף את מהערכת האיטום שלהם, הקיים המתוכנן של מערכת האיטום יהיה זהה לפחות לקיים המתוכנן של המבנה". בתרגום פשוט: אם הבית שלכם תוכנן לאורך החיים של 50 שנה, ולא תהיה גישה לקירות המרתף שלכם, כי יש עבודות פיתוח או יציקות בטון מלמעלה, גם האיטום צריך להיות מתוכנן כך שיחזיק 50 שנה!

ב"בחלקי מבנה שבהם הגישה למערכת האיטום חסומה על ידי מערכות אחרות שהותקנו מעליה, ויש להסירן כדי לחשוף את מערכת האיטום, הקיים המתוכנן יהיה 25 שנה לפחות". אם תכננתם איטום על גג השטוח של הבית, וריצפתם אותו, התכנון (וכמובן הביצוע) צריכים להיות כך שהאיטום "יחזיק" 25 שנה לפחות.

ג"בחלקי מבנה שבהם הגישה למערכת איטום אינה חסומה על ידי מערכות אחרות, ובכלל זה בגגות חשופים (כשאין ריצוף או מערכות מיזוג אוויר וכד', והגישה למערכת האיטום היא פשוטה. א.ה.) – הקיים המתוכנן יהיה 15 לפחות".

אפשר לראות מהדרישות שבתקן, שיש להתייחס בכובד ראש לאיטום, במיוחד במקומות שקשים לגישה. התקן דורש שהקְיים של האיטום יהיה מתוכנן מראש בהתאם למקומו במבנה. קְיים של 25 ובודאי 50 שנה זה הרבה מאוד, וכדי שהאיטום יחזיק משך זמן כל כך ארוך כך צריך לתכנן ולבצע את העבודה הזו במיוחד, בהקפדה יתרה.

אחרי שהסברנו את החשיבות האיטום, אתם בוודאי שואלים את עצמכם:

•  מה צריך לאטום חוץ מגג ומרתף?
•  מי יתכנן את הקְיים של האיטום בבית שלי?
•  וגם איך אני, שעומד לבנות את ביתי, ולא כל כך מבין בבניה בכלל ובאיטום בפרט, יכול לגרוםלכך שהאיטום יהיה טוב? מה אני צריך לדרוש? ממי?

על כך בפעם אחרת.

סוף מעשה –בתכנון תחילה.