הערה: אין במאמר זה אלא המלצה בלבד ובכל מקרה יש להיעזר ביועץ מקצועי.

בטור הקודם דיברנו על גובה הדוד השמש ביחס לקולטים.
אילו הכנות חשוב וכדאי לבצע כשמתקינים את הדוד בגג הרעפים? וכמה נתונים נוספים לגבי ההתקנה:

נגישות לצרכי תחזוקה:

כדאי לתכנן את מיקום הדוודים כך שתהיה לכם אפשרות לתחזק אותם. אם אתם מתקינים דוד בחלל גג הרעפים, וטמנתם אותו בין האגדים וקונסטרוקצית הגג, ודאו שיש לכם גישה קלה ופשוטה אל הדוד. דוד דורש מידי פעם תחזוקה: יש צורך להחליף חלקים (גוף חימום, טרמוסטט וכד'), לתקן דליפה, ובשלב כלשהו (10-15 שנה ואף יותר) להחליף את הדוד עצמו.

מניעת נזקים לבית:

מה תעשו אם יש לכם דוד (מתחת לגג הרעפים) ויום אחד תהיה לכם דליפה מאחד הצינורות, או מהדוד עצמו?אם אתם רואים שומעים זרם מים מהגג או שאתם רואים מים מטפטפים – מן הסתם מיד תרוצו לגג, תבדקואת המקור, תגלו את מקור הנזילה או השיטפון, תנקזו, תתקנו ותנקואולם זו חצי צרה. הבעייה הגדולה תהיה אם הנזילה היא איטית ושקטה, שאתם לא יודעים עליה. ייקח לכם הרבה מאוד זמן לגלות אותה, אבל כשתגלו – הנזק כבר נגרם. המים הרטיבו את התקרה, את הקיר הבטון או הבלוקים והם יהיו ספוגים במים. איך תגלו את הנזילה? כשתראוהתנפחות של טיח מהתקרה או כתם של עובש בתקרה שילך ויתפשט. יבוש של תקרה או קיר כזה, שהרטיבות כבר ספוגה בהם הוא תהליך ארוך ולא פשוט. לא נעים. מה לעשות?
תקן 579 חלק 4 מתייחס לכך, וקובע בסעיף 4.8.3.5:"מתחת לאוגר יוצב אגן מחומר עמיד בפני מים, ששטחו כהיטל האוגר לפחות. נפח האגן יהיה 10% מנפח האוגר לפחות. האגן ינוקז אל מחוץ לגג בעזרת צינור שקוטרו הפנימי 14 מ"מ לפחות". התקן מנחה על הצבת "אמבטיה" או אגן בלשון התקן, מתחת לכל שטח הדודים. האגן צריך להיות מנוקז למקום מתאים, כך שלא ייגרם נזק לבית.

כמה מילים לגבי התקנה של המערכת הסולארית:

סוג הצנרת:

האם אפשר שהצנרת שמחברת בין האוגר לבין הקולטיםתהיה מפלסטיק? תשובה: לא. היא צריכה להיות ממתכת בלבד.
תקן 579 חלק 2 – מערכות סולאריות לחימום מים "קולטים שטוחים" סעיף 3.6 מגדיר שהמובילים (הצנרת) אל הקולטים יהיו מאחת המתכות הבאות: צנרת נחושת וצנרת פלדה (ובנוסף גם צנרת אלומיניום במערכת של מעגל סגור). את זה המתקין אמור לדעת.

חיץ דיאלקטרי:

חיבור בין שתי מתכות שונות, יוצר הפרש פוטנציאלים בינהןוהן מתנהלותכסוללה. התוצאה היא שבמשך הזמן יווצר חור באחד מהצינורות וכתוצאה מכך - נזילה. לא ראיתי אזכור והתייחסות בתקנים ובתקנות לנושא זה של חיבור צנרת נחושת (של הקולטים) לצנרת פלדה (של הדוד), אם כי ראיתי שיש יצרנים שמתייחסים לנושא ויש להם מחבר דיאלקטרי. אשמח אם מי מהקוראים יאיר את עינינו בנושא.

חיבור צנרת פלסטיק למוצא הדוד:

צנרת פלסטיק מותרת רק בהתקנה אל הדוד, וממנו אל הבית. התקנה של צנרת מהדוד אל הבית (עם מים חמים מאוד) מותרת רק אם יתקיים אחד משני התנאים הבאים:

אפשרות א':תקן 579 מערכות סולאריות לחימום מים "תכן התקנה ובדיקות", סעיף 4.6.2: "צינור מוצא מפלסטיק יחובר לאוגר מים באמצעות קטע חיבור של צינור מתכת, בקוטר כ-20 מ"מ ובאורך 50 ס"מ לפחות. קטע חיבור זה יהיה ללא בידוד תרמי".

אפשרות ב': כאשר יש שסתום ערבוב להגבלת טמפרטורת המים והוא מחובר ישירות לאוגר, אין צורך בצינור המתכת הנ"ל.
מה זה שסתום ערבוב? זהו אבזר המותקן במוצא המים החמים מהדוד. לאבזר הזה שתי כניסות ומוצא אחד. כניסה אחת מחוברת למים חמים היוצאים מן הדוד, וכניסה שנייה מחוברת למים קרים. ברז הערבוב מכוייל לטמפרטורה של ºC50(ובהתאם להנחיות) מראש. והמים שיתקבלו במוצא הברז יגיעו עד לטמפרטורה זו בלבד.
אבזר זה הוא בטיחותי, מיועד לצמצם אפשרות של כוויה מהמים בעת השימוש במים חמים בחום המירבי. מטרת האבזר לעזור במיוחד לילדים קטנים וקשישים ואוכלוסיות מיוחדות.
הרווח הנוסף הוא שהטמפרטורה הזו גם מגינה על צינור המים מפלסטיק. לכן, אבזר זה הוא חיוני ועדיף.

כיוון הקולטים:

תכנון המערכת הסולרית צריך להבטיח שתפוקת החום היומית שלה, כלומר כמות החום הנוצרת באמצעות הקולטים, לא תהיה קטנה מהנדרש בתקנות התכנון והבנייה. ככל שתפוקת החום הנדרשת נמוכה יותר, גודל הקולטים הנדרש הוא קטן יותר (ולכן העלות נמוכה יותר).

חישוב תפוקת החום היומית הנדרשת היא פוקנציה של שלושה דברים:
א. נפח הדוד;
ב. סוג הדוד (בעמידה או בשכיבה, מעגל סגור או פתוח). כשהדוד בעמידה ובמעגל פתוח – תפוקת החום הנדרשת נמוכה יותר ביחס למקרה השני - בו הדוד בשכיבה ובמעגל סגור –שאז תפוקת החום הנדרשת הגדולה ביותר. ההפרש בין שני מקרים אלו הוא כ-25%;
ג. זווית הקולטים ביחס לדרום וביחס לאופק: כיוון הקולטים האופטימלי הוא כשהקולטים מכוונים לדרום עם רמת דיוק של עד 5 מעלות. מעבר לכך תפוקת החום הנדרשת גדולה יותר. הזוית האידיאלית של הקולטים ביחס לאופק היא בין 31 ל 50 מעלות. סטייה מעבר לזווית ביחס זו או סטייה מכיוון דרום מחייבת הגדלת שטח הקולטים.במקרים הקיצונייםיש להגדיל את שטח הקולטים עדפי שניים, מאשר אילו הם היו מכוונים אידיאלית.
לכן, בעת התכנון של הבית, כדאי להביא בחשבון את כיוון הקולטים הנדרשולהתאים את הכיוון והזווית.

הצללה על הקולטים:

יש לוודא שאין אלמנטים שיצלו על הקולטים, הן מהחזית והן מן הצד. להלן ציטוט מהתקן:
שם, סעיף 4.3.2: הקולטים יוצבו במקום שבו לא יוטל עליהם צל ממצליל חזיתי או צדדי, שיגרום לאובדן אנרגיה מצטבר גדול מ 15% מתפוקת החום היומית הנדרשת מהמערכת. (מצליל בודד שרוחבו עד 10 ס"מ אינם בכלל זה כגון: עמוד, אנטנה, ארובה).
מותר שהמרחק האופקי בין המצליל לדופן הקולט יהיה לפחות כלהלן:
א. מצליל חזיתי – 1.1. מטר לכל 1 מ' גובה מצליל. כלומר אם יש מעקה בגובה של מטר אחד ובסמוך אליו, במרחק של 1.1 מ' נמצאת חזית הקולטים – המעקה אינו מהווה בעייה.
ב. מצליל צדדי – 1.35 מ' לכל מ' גובה מצליל.

אלו מקצת הנקודות שיש להתייחס אליהן בתכנון וההתקנה של דודי שמש. לא התיחסנו לנושא תכנון יציבות הדוד, הגנה על האיטום, אחריות על המערכת לאחר ההתקנהבהתאם לתקנות החדשות שפורסמו לאחרונה ולנושאים נוספים. שנה טובה.
בהצלחה.
הערה: אין מאמר זה מהווה חלופה לתכנון באמצעות יועצים מתאימים.

סוף מעשה –בתכנון תחילה.

הערה: אין מאמר זה מהווה חלופה לתכנון באמצעות יועצים מתאימים.