הערה: אין במאמר זה אלא המלצה בלבד ובכל מקרה יש להיעזר ביועץ מקצועי.

האם בעת התכנון של הבית שלכם התייחסתם לנגישות? האם נגישות מופיעה ברשימת הדרישות שלכם מהמתכננים?

נגישות הסביבה הבנויה היא דבר "חם", שהולך וצובר תאוצה. הנושא מובא יותר ויותר לידיעת הציבור. תקן ישראלי 1918 על חלקיו מתייחס ל"נגישות הסביבה הבנויה"ולאנשים בעלי מגבלות, כשקיימת בו התייחסות מפורטת מאוד למתקשים בתנועה.

הנגישות שאליה אני מתכוון, היא אפשרות להיכנס לבית שלכם מבלי לעלות או לרדת במדרגות.

הנגישות נצרכת לאו דווקא לאנשים שממש לא יכולים ללכת בכוחות עצמם, אלא גם לכם ולסביבתכם הקרובה. אם אתם הורים לילדים קטנים, שרוצים להגיע בקלות עם עגלת הילדים הביתה ולא רוצים להרים אותה ולעלות או לרדת במדרגות כשהילד שלכם ישן בה, או שיש לכם פעוטות שנוסעים על "בימבה", ילדים קטנים שרוכבים על אופניים או שהוריכם מבוגרים ומתקשים לעלות במדרגות, כדאי להסדיר כניסה לבית ללא מדרגות. בסופו של דבר, גם אתם עשויים להזדקק יום אחד, לנגישוּת קלה לבית.

לעיתים, כדי להיכנס ללא מדרגות הביתה, חייבים שיהיה כבשׁ.

יש מתכננים שלא אוהבים כבש. הם אומרים "אי אפשר שיהיה כבשׁ חייבים מדרגות". מדרגות זה דבר יפה ומרשים. כשהם מתכננים מדרגות הם מסוגלים לראות בעיני רוחם את המדרגות הספרדיות-המחברות בין כיכר ספרד לכיכר טריניטה דיי מונטי שברומא. אני מאמין להם שאי אפשר. מבחינתם באמת אי אפשר ולא מסתדר להם לראות משהו שאינו סימטרי, בולט, או סתם אינו אופקי או אנכי. זה פוצע להם את הנפש ונראה בעיניהם כעיוות גדול: בית, פנינת חמד שהם עובדים עליה לילות כימים ופתאום מבחינתם "תקוע" לו שם כבש בצידי המדרגות ששובר את הסימטריה.

אתם מצידכם, צריכים לזכור שהבית שלכם כאן, בארץ ולא ברומא (אלא אם אתם באמת בונים ברומא) ומבחינתכם, כניסה ללא מדרגות זה דבר הכרחי.

יש מתכננים שנותנים פיתרונות ואומרים "אם יהיה צריך, אז תשימו כמה קרשים כדי לעשות כבש, ואחרי כן, תוכלו להסיר אותם ו"די לצרה בשעתה". אני לא אוהב את הפיתרון הזה. זה לא פיתרון של קבע, לא עמיד, לא תמיד זמין, מחייב הכנה מראש, תיאום והתעסקות. האם כל פעם שתבואו עם עגלת ילדים הביתה תתקינו כבש מעץ? לכן, אני ממליץ להתעקש מול המתכנן ולדרוש כניסה ללא מדרגות במיוחד באיזורים מישוריים.

במקרה של בתים באיזור הררי ניתן להבין שיש בעיות אוביקטיביות והשיפועים עשויים להיות גדולים מאוד. אף על פי כן, צריך לנסות להסדיר גישה לבית גם באיזורים הרריים, ללא צורך במדרגות גם אם זה ידרוש מעקף גדול והדרך הקצרה ביותר תהיה עם מדרגות.

שיפועי הכבשׁ:
תקן ישראלי 1918 חלק 2 "נגישות הסביבה הבנוייה– הסביבה שמחוץ לבניין"קובע כי השיפוע האורכי של הכבש בשטח שמחוץ לבניין, בתחום גבולות המגרש יהיה 8% לכל היותר. השיפוע האורכי בשטח פתוח, שאינו שטח חוץ, כגון גן ציבורי וכד' יהיה 10% לכל היותר.

שיפוע של 10% משמעו שעל כל 1 מטר אופקי, עולים (או יורדים) 10 ס"מ אנכית. כלומר כדי לעלות 50 ס"מ, (כ- 3 מדרגות) דרושים כ 5 מטר אורך.
התקן קובע, שמשטחי ביניים (פודסטים) יהיו כל הפרש גובה של 75 ס"מ לכל היותר.

תחום התקן המופיע בסעיף 1.1 קובע שהתקן מתייחס ל"דרישות מינימליות לתכנון הסביבה בשטחי חוץ ובשטחים פתוחים המיועדים לשימוש הציבור, כך שתתאפשר נגישות אליהם ובתחומם". כלומר התקן מחייב במבנים המיועדים לשימוש הציבור. מצד שני לגבי הבית שלכם הוא נותן מדדים וערכים טובים וראויים.

הערה: יתכן שיהיו מקרים שאין מנוס ממדרגות ובכל מקרה יש לוודא שניקוז מי הגשמים מחוץ למגרש שלכם ובתוכו יהיה כנדרש.

זהירות נגד החלקה: צריך לשים לב שהכבשׁ מחוספס או מרוצף בריצוף נגד החלקה (anti slip) ברמה הנדרשת, כדי למנוע החלקה במקרים בהם פני הכבשׁ רטובים בגלל גשמים, טל, או כל סיבה אחרת.

נקודה חשובה אחרונה לגבי מדרגות: תכנון שנחשב כלקוי הוא כשיש מדרגה אחת. המשמעות היא שקיימת אפשרות של נגישות לבית, אלמלא המדרגה הזו. לרוב ניתן לעשות שיפוע ולמנוע מדרגה זו. מדרגה אחת מהווה בעייה בטיחותית: לא תמיד רואים אותה, עלולים ליפול וכו'. התקן לנגישות קובע "במהלך מדרגות יהיו 3 מדרגות לפחות". לכן: לא עושים מדרגה אחת.

אחרי שהסדרתם נגישות אל הבית, עם שיפועים מתאימים ובאופן אופטימלי, אל תשכחו לוודא שתהיה נגישות מתאימה גם בתוכו.
בהצלחה.

סוף מעשה –בתכנון תחילה.