לשתי קבוצות של אנשים יש התלבטות איפה לחגוג בפסח את ליל הסדר: הקבוצה הראשונה, הידועה והמוכרת היא פופ"ים (פנוים ופנויות). לא נעים להם ללכת שוב, בחג לחגוג עם משפחה, ללא בן/בת זוג, ולזכות במבטים של עיניים מרחמות, תוהות, שואלות:הוא / היא עדיין לבד?.. הוא/היא לא מוצאים? כנראה שהם יותר מידי בררניים וכו'.

מלבד זאת, מסתבר שקיימת גם קבוצה נוספת:הורים מבוגרים, שכל ילדיהם ש"יצאו מן הקן" וחוגגים השנה עם "הצד השני". וכך, פעם בשנתיים, בכל ערב פסח, ההורים שואלים את עצמם איפה אנחנו נחגוג השנה?"מה, ניתקע למחותנים? הם לא צריכים אותנו. יש להם את המשפחה שלהם".

לחגוג לבד את ליל הסדר פחות נעים, ולכן רוצים להתארגן עם חברים ולחגוג ברוב עם במלון.

אלא שהמחירים בבתי מלון בארץ בתקופה זו מרקיעים שחקים עד כדי כך, שהעלות של ליל הסדר בבית מלון בארץ עשוייה להיות זהה לשבוע בבית מלון בחו"ל. לכן חלק מהאנשים מעדיפים לחגוג את יציאת מצריים באמצעות יציאה מארץ הקודש.

סיפר לי חבר כבן 60, שהשנה הוא היה בסיטואציה הזו והחליט לחגוג בחו"ל בגלל שילדיו חגגו "בצד השני".

החג עבר יפה בהנאה מרובה אבל לקראת שביעי של פסח, קרה המקרה:הוא נכנס להתקלח באמבטיה. בעודו פוסע שתי פסיעות קלות לאחור על מנת לקחת את הסבון, הוא החליק בתוך האמבטיה.

למזלו הרע הוא שבר 6 צלעות. ממש לא נעים ולא סמפטי.

כדי לרוות את הסקרנות, נספר שהוא שהה באחת מהארצות הבלקן ולא רצה לסמוך על שירותי הרפואה שם. בנוסף, המרחק אל העיר הגדולה היה נסיעה של שעתיים בכבישים מפותלים והרריים ולכן הוא החליט לוותר, לנוח מעט ולהיות מטופל בארץ. כך הוא חגג את ליל קריעת ים סוף בשלושה ימי שכיבה דואבים, ללא תנועה עד חזרתו לארץ הקודש.

סכנת החלקה בחדרים רטובים היא גדולה ובמיוחד לאנשים מבוגרים. ככל שעולים בגיל, סכנת ההחלקה גדלה כפולה ומכופלת: הן בגלל שהיציבות הולכת וקטנה והן בגלל קצב הריפוי האיטי במקרה של שבר.

ידוע שכשמבוגרים מחליקים ושוברים אגן, מצבם מתחיל להידרדר פיזית מעבר לפגיעה באגן, ומשם העניין מתגלגל ככדור שלג. גיל 60 נחשב כיום צעיר יחסית ואף על פי כן, עובדה שזה קרה.

ומכאן אני עובר לנושא שנוגע לנו:

מה עדיף במיוחד למבוגרים שבינינו:תא למקלחת או אמבטיה?

יש אנשים שממש אוהבים לשכב ולהתפנק באמבטיה עם בועות סבון מסביב או מלחים מסוגים שונים אחרי יום עבודה מפרך. לדעתי בעבר זה היה יותר שכיח לאדם הממוצע, מאשר היום.

בנוסף, לרחוץ ילדים קטנים, יותר נוח בתוך אמבטיה, כי אתם, כמי שרוחצים את הקטנים, תירטבו פחות.

אבל, אם עברתם את השלב של מקלחות לילדים שכבר בגרו, ומעדיפים מקלחות מהירות בגלל שקצב החיים שלכם אחר, בגלל שאכפת לכם ממפלס המים בכינרת וגם ממפלס חשבון המים בכיסכם, עדיף שיהיה לכם תא למקלחת ולא אמבטיה.

למבוגרים, קל יותר מבחינה פיזית לצאת ולהיכנס לתא מקלחת והוא הרבה פחות מסוכן מאשר אמבטיה.

מה חשוב לשים לב?

ההתנגדות החלקה:

במקרה של ריצוף באריחי קרמיקה, במיוחד בגלל שהבחירה בידכם, חשוב שתשימו לב שהריצוף יהיה בעל התנגדות להחלקה (אנטי סליפ). יש כמה דרגות התנגדות להחלקה. תקן ישראלי 2279 - "התנגדות להחלקה על משטחי הליכה קיימים ושל מוצרים חדשים המיועדים למשטחי הליכה. קובע את דרגות ההתנגדות להחלקה הנדרשות, לפי איזורי השימוש:

• דרגת ההתנגדות להחלקה של רצפת חדרי מגורים תהיה R9, שזו הדרגה הנמוכה ביותר (התקן עומד לעבור שינוי, כך שבחדרי מגורים כל אחד יעשה כרצונו. במקרה של שיש - דרגת ההתנגדות עשוייה להיות נמוכה יותר). 
• דרגת ההתנגדות בחדרי רחצה תהיה R10.
• ואילו דרגת ההתנגדות להחלקה של הריצוף בתוך תאי המקלחת שבדירות מגורים תהיה R11.

את דרגת ההתנגדות להחלקה אתם רציכים לראות על גבי המארז של האריחים. לפעמים תוכלו למצוא בדיוק אותם אריחים עם דרגות התנגדות שונות להחלקה. תבדקו בהזמנה ומיד כשאתם מקבלים את משלוח האריחים!

אם החלטתם שבתא המקלחת תהיה לכם אגנית, חפשו את האגניות שיש להם התנגדות לחלקה (אנטי סליפ). זה, ימנע מכם את הצורך בכל פעם שאתם מתרחצים, לשים שטיח נגד החלקה הצובר במשך הזמן עובש ירוק – שחור ואת הצורך לנקותו או להחליפו.

מה עדיף בתא מקלחת:אגנית מתועשת או אריחי ריצוף מקרמיקה?

במקרה הזה היתרונות והחסרונות די שקולים:

אגנית היא מוצר מתועש. לכן שיפוע המים באגנית מובטח. לעומת זאת השיפוע בתא המקלחת תלוי במיומנות הרצף. לפעמים זה לא ממש מושלם.

שיקול אחר, לטובת קרמיקה הוא ניקיון חדר הרחצה:במקרה שרצפת חדר הרחצה רטובה, ניתן לגרוף את כל המים ישירות אל תוך תא המקלחת המרוצף בקרמיקה. לעומת זאת, במקרה של אגנית, היות שפני האגנית בולטים בכמה סנטימטרים ממפלס פני הריצוף, לא ניתן לגרוף את המים שבחדר הרחצה אל האגנית ותצטרכו להשתמש בדלי וסמרטוט כדי לאסוף את המים.

הנמכת מפלס תא מקלחת:

על פי התקנות נדרש להנמיך מעט את מפלס רצפת התא המקלחת, כדי שבעת הרחצה, המים לא יזלגו אל רצפת חדר הרחצה.

יש אדריכלים שלא אוהבים את ההנמכה הזו, כי היא מפריעה ל"זרימה השוטפת" של הרצפה ובפועל לא מציינים בתכניות את ההנמכה. לטענתם, מספיק שיש דלת לתא המקלחת, היא מונעת את זרימת המים לחדר הרחצה.

בפועל, מבחינה פרקטית, ההנמכה הזו מוכיחה את עצמה, בפרט כאשר לאחר כמה שנות שימוש, הניקוז של תא המקלחת אינו חלק כפי שהיה בגלל לכלוך, שיער, שומן וסבון שהצטברו בצינור הדלוחין. אז, הניקוז הוא קצת יותר איטי וגורם להצפה של רצפת התא עד לניקוי צנרת הניקוז. אם אין הנמכה, כל חדר הרחצה יוצף.

לסיכום:

למבוגרים עדיף תא מקלחת על פני אמבט. סכנת ההחלקה קטנה יותר. בכל מקרה, כדאי לוודא שריצוף התא או האגנית יהיו בעלי דרגת התנגדות להחלקה, ברמה הנדרשת. במקרה של אריחים, כדאי להנמיך מעט את מפלס התא המקלחת ביחס לרצפת חדר הרחצה. לא תצטערו.

בהצלחה.

סוף מעשה בתכנון תחילה