"מי שהניח לו אביו מעות הרבה ורוצה לאבדן... ישכור פועלים ואל ישב עימהם" בבא מציעא דף כט: 

במילים פשוטות: מי שרוצה להפסיד ממונו – ישכור פועלים ולא יפקח עליהם.

בגמרא שם: בתורי, דנפיש פסידייהו (בשוורים, שהפסדם מרובה).

מפרש רש"י, שמדובר בפועלים שעושים עבודה עם שוורים בכרם והחרישה היתה פוגעת גם בשוורים וגם בגפנים.

כלומר, כאשר בעל הבית לא נמצא עם הפועלים איכות העבודה ירודה יותר, הפועלים מעגלים פינות, פחות אכפת להם וגם השוורים (כלי העבודה) וגם הגפנים (המוצר)ניזוקים בעת ביצוע המלאכה. אבל אם בעל הבית נמצא איתם ומפקח בשטח על העבודה המבוצעת, ייזהרו יותר בעת ביצוע העבודה כדי שלא ייגרם נזק, וכך לא ייאבד ממונו.

מה זה קשור אליכם, אלו שבונים בתים צמודי קרקע?

התשובה היא פשוטה:

אם אתם לא רוצים לאבד ממונכם, ולא רוצים בית באיכות בינונית ומטה, אלא באיכות טובה, כפי שחלמתם, פירטתם בתכניות, במפרטים הטכניים ובחוזה – אתם צריכים לפקח על עבודת הקבלן.

ניגוד אינטרסים:

בסקירה שכתב בית המשפט העליון בעניין תפקידי המפקח הצמוד, מציין בית המשפט כי:

"....ניסיון החיים מראה שהאינטרסים הטבועים אצל הקבלן (ובעיקר הפיתוי לחסוך עד כמה שאפשר בכל התשומות [כך במקור]) יכולים להביא לפרשנויות, הן של תכנון והן של ביצוע, שאינן תואמות בהכרח את האינטרסים הבסיסיים של היזם המבקש להשיג מספר מטרות, ובהן איכות ראויה ועמידה בהוראות הדין.

הטעם לכך הוא שבסופו של יום המוצר המוגמר יהיה של היזם, אפילו אם כוונתו למוכרו, ומטבע הדברים הוא שואף להשיג מוצר בטיחותי ואיכותי.

במילים פשוטות, בית המשפט העליון מציין שליזם = אתם, יש עניין לקבל מוצר איכותי ולעמוד בהוראות שונות בדין (תקנות, תקנים), לעומת האינטרסים של הקבלן שהם לא בהכרח דומים לשלכם. כל זה הוא בין אם אתם בונים בית לשימושכם הפרטי ובין אם אתם בונים על מנת למכור.

תפקיד המפקח הצמוד:

עוד ממשיך בית המשפט לומר:

"... כשמו של המפקח הצמוד – כן הוא. תפקידו להיות "כלב השמירה" של המזמין באתר הבנייה, כדי לוודא שכל בעלי התפקידים הפועלים בביצוע עושים את מלאכתם אמונה...".

בית המשפט מוסיף, שהמפקח הוא זה שמייצג את האינטרסים שלכם כלפי הקבלן. הוא אמור לוודא שכל בעלי התפקידים יעשו מלאכתם והעבודה תבוצע כפי שצריך.

מעשה במישהי שרצתה לבנות בית. היא שכרה אדריכלית, קונסטרוקטור ומתכננים נוספים וגם ווידאה שלבית יהיה מפרט מדויק ומדוקדק. לאחר שכל התכנון הושלם, היא פנתה לקבלן מפתח לביצוע העבודה. אלא שפה היא פספסה נקודה אחת:היא לא רצתה להשקיע במפקח. הקבלן נראה לה אמין וישר והיא סמכה רק על הקבלן.

הקבלן, למרות שהיה קבלן מעולה, כלל לא פתח את המפרט שלה אלא ביצע את העבודה כהרגלו, כפי שהוא מכיר, בלי לשים לב לפרטים שהופיעו במפרטים. רק בשלב מתקדם של הבנייה היא גילתה שיש דברים שהיא דרשה במפרטים אבל הם לא בוצעו והבינה שהקבלן בכלל לא מכיר את המפרטים שלה ולשוא היא השקיעה במפרטים ותכניות מדוקדקים. מתסכל, כי חלק מהדברים היה ניתן לתקן וחלק כבר לא.

לכן, אם לא תשכרו שירותי פיקוח, התוצאה שתקבלו היא הרבה יותר גרועה משיכולתם.

לא רק אתם יודעים את זה אלא גם הקבלנים.

ידוע לי מקרה שבו בונה ביקש הצעת מחיר מקבלן מפתח. הקבלן שאל אותו:יש לך מפקח?הבונה השיב בחיוב. הקבלן אמר לו: תראה, בלי מפקח המחיר הוא סך כזה. ועם מפקח, המחיר הוא 200 אלף שקל יותר!

תמוה! למה הקבלן הוסיף 200 אלף ₪ בגלל הפיקוח?

נכון, זה לא סוד שאף אחד לא אוהב שמנהלים אותו, מפקחים עליו ואומרים לו מה לעשות. כשיש מפקח, יש יותר דרישות ויותר הקפדה. אבל איך מגיעים לסכום כזה?

אלא שללא מפקח לא תהיה בקרה על איכות החומרים, איכות הביצוע ולא פחות חשוב כל המסמכים (תקנים ומפרטים) שאינם מצורפים למסמכי החוזה לא יילקחו בחשבון. הקבלן יעשה מה שהוא רוצה, ומן הסתם לא תקבלו כל מה שמגיע לכם. 

עלות העסקת מפקח:

העסקת מפקח כשיש קבלן ראשי היא הרבה יותר זולה (אפילו בחציועולה כמה עשרות אלפי שקלים בודדים), מאשר מפקח שגם מנהל לכם את הבנייה. במקרה הזה המפקח צריך להיות רק ובעיקר מקצועי:להכיר את התכניות והמפרטים שלכם, לבקר באתר ולדעת לדרוש את כל אלו מהקבלן.

לסיכום:

אם אתם לא רוצים לאבד ממונכם – שכרו שירותי פיקוח. זו השקעה כדאית.

מי הוא מפקח טוב?ומה כדאי לכם לבדוק במפקח – על כך בע"ה בטור הבא.

בהצלחה.

סוף מעשה בתכנון תחילה