"וּבָאתָ אֶל ... הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם" (דברים י"ז ט)

יש מקרים שבהם תהיה לכם מחלוקת עם הקבלן. המחלוקת יכולה להיות בנושא תיקון שלדעתכם עליו לבצע, או בעניין תשלום שהוא תובע מכם ואתם חושבים שלא מגיע לו.

לפעמים המחלוקת תהיה בסכום כסף נמוך ולא משמעותי ולפעמים בסכומים גבוהים. מחלוקת תמיד מובילה למתחים, מריבות, אי נעימויות. אחרי שמיציתם את כל האפשרויות עם הקבלן ולא הגעתם להסכמה, הפיתרון האפשרי יהיה באמצעות גורם שלישי. 

ראשית, יש קבלנים שמתנים את המשך העבודה בקבלת התשלום. זו הדרך היחידה שלהם להבטיח את התשלום. לפעמים אתם "בידיים של הקבלן" כי אין לכם ברירה אלא לשלם. רק לאחר מכן תכלו לתבוע את הקבלן על הסכום שלדעתכם לא הייתם צריכים לשלם.

מה עושים? איך פותרים את הבעייה?

האפשרות הראשונה היא לפתור את הבעיה בבית המשפט.

אם מדובר בסכום נמוך יחסית (עד כ-33 אש"ח) תוכלו להתדיין באופן עצמאי (ללא עו"ד) בבית משפט לתביעות קטנות. אם מדובר בסכום גבוה יותר, התביעה תהיה בבית משפט השלום.

הבעיה בדיון בבתי המשפט היא שהם עמוסים מאוד, והדיונים משתרכים על פני שנים. במקרה הטוב המשפט יתקיים לאחר כשנה. עד אז אתם במתח נפשי בעקבות המשפט הצפוי ומשלמים עבור עינוי הדין הזה, חוץ מזה שהכסף לא אצלכם, גם מחיר בריאותי.

בנוסף,  במקרה של בית משפט השלום, תסתייעו מן הסתם בעורך דין, ההוצאות יהיו רבות ולפעמים "אין הצר שווה בנזק המלך".

בוררות:

אפשרות נוספת היא לקבוע בחוזה, בטרם חתמתם עליו, על בורר שיהיה מקובל על שני הצדדים ובמקרה של מחלוקת הוא זה שיכריע. כל צד יגיש לבורר את המסמכים לעיון, וכל צד ישלם לבורר סכום מסויים והבורר יהיה הפוסק האחרון.

לא מזמן הייתי מעורב במקרה שבו תבע הקבלן מבונה שהיה לקוח תשלום של 300 אש"ח. התביעה היתה בגין שינויים ותוספות שהיו במהלך העבודה שביצע הקבלן. הצדדים לא הגיעו לעמק השווה.

היות שבחוזה שכתבנו מראש, היה סעיף שבמקרה של אי הסכמה היא תובא לפני בורר המוסכם על שני הצדדים, פנו הצדדים לבורר, רואה חשבון במקצועו. שני הצדדים חתמו מראש בפני הבורר שהם מקבלים את פסק הדין, מבלי יכולת לחזור בהם ולפסק יהיה תוקף משפטי.

הבורר שמע את טענות הצדדים במשך מספר פגישות שנערכו במהלך חודש אחד, לאחר גמר טענות הצדדים עיין בחומר שהועבר לרשותו, ותוך מספר שבועות, זומנו שני הצדדים לשמוע את החלטתו. הדיון היה על שינויים ותוספות שהיו במהלך העבודה. בכתב ההגנה נטען שאמנם היו עבודות נוספות אבל יש לתמחר אותן לפי מחירון ובנוסף, יש לזכות את הבונה בגין עבודות שלא נעשו למרות שנדרשו בחוזה. בסופו של עניין נפסק שהבונה ישלם מחצית הסכום בלבד (150 אש"ח).

הבורר קיבל את שכרו מכל צד (עשרים אלף ₪!) ללא כל קשר לתוצאות הפסיקה.

מה שחשוב כאן הוא מהירות הפיתרון, הסרת הספקות בנושא מי חייב למי וכמה.

בנוסף, שני הצדדים הסכימו וקיבלו את פסק דין הבורר ומחלו על יתר החוב בהתאם לפסק הבורר. במקרה של בית המשפט – אם שני הצדדים אינם מקבלים את הפסק בלב שלם, עלול להיות בכך חשש גזל כי הפסק אינו לפי דין תורה.

בית דין רבני לעניני ממונות:

אפשרות שלישית, כדי למנוע מצב של חשש גזל – ניתן לפנות לבית דין רבני לעניניי ממונות.

כמו שניתן לקבוע שיהיה בורר שמוסכם על שני הצדדים, אפשר לקבוע בחוזה שבמקרה של אי הסכמה, שני הצדדים יפנו לבית דין רבני לענייני ממונות. רצוי לציין איזה בית דין מוסכם על הצדדים (למשל בית דין ארץ חמדה גזית). רשימות של בתי הדין לענייני ממונות ניתן להוריד באתר האינטרנט.

היתרון הגדול של בתי הדין הרבניים לענייני ממונות הוא שבפסק מגיעים לידי הכרעה ברורה על פי ערכי הצדק היושר והמוסר של התורה. בנוסף לכך, הטיפול בבעייה הוא מהיר יחסית ואינו יקר כמו בורר.

בתי דין רבניים לענייני ממונות מקובלים גם בין יהודים לבין לו שאינם בני ברית.

כשעבדתי כמפקח, סיפר לי קבלן גדול לעבודות עפר בירושלים, שומר תורה ומצוות, שמולו עבדתי, שכשהוא מעסיק ערבים כקבלני משנה הוא חותם איתם חוזה ושם מופיע שבמקרה של מחלוקות ביניהם בענייני תשלומים, אחריות וכד', יהיה רב מסויים שיפסוק לפי ההלכה היהודית.

הערבים מצידם, מכירים את הרב, את יושרו ולא רק שאין להם בעייה לחתום על החוזה עם הקבלן, אלא הם אפילו רוצים, שבמקרה של מחלוקת ה"קאדי של היהודים" יהיה זה שמחליט.

לסיכום:

חשוב מאוד, שבחוזה עם הקבלן תציינו מראש מה עושים אם אתם מגיעים "לשוקת שבורה", ומחלוקת בלתי פתירה עם הקבלן. עדיף שברירת המחדל תהיה בית דין רבני לענייני ממונות. כך הפסק יהיה לפי תורת ישראל וההלכה היהודית ואין מקום לחשש גזל.

אם מסיבה כלשהי אין ביניכם הסכמה בנושא בית דין רבני לענייני ממונות, עדיין עדיף בורר המוסכם על שניכם מאשר ללכת לבתי המשפט ולמשוך את העניין לאורך שנים ובעלויות גבוהות.

כי "אין בעולם שמחה כהתרת הספיקות" (מצודת דוד על משלי ט"ו ל').

בהצלחה

סוף מעשה בתכנון תחילה