למה עדיף שהסוכה תהיה בפרגולה שלכם ולא ב"סוכה לנצח"?
באיזה סכך אתם משתמשים? ב"סכך לנצח" העשוי ממחצלת קנים?
ואיך אפשר שהסכך בפרגולה שלכם יהיה כשר?
קישוטים בגובה נמוך:
מאז ומתמיד היתה לגבוהים שביננו אי נוחות בכניסה ל"סוכות לנצח" ורק הם מודעים לה.
הסיבה: הקישוטים!
בסוכות אלו, הסכך בגובה 2.0 מ'. עד כאן אין בעייה. הבעייה מתחילה עם הקישוטים, שמשתלשלים מהסכך ותלויים כמובן, נמוך יותר.
מי שגבוה ורוצה להיכנס לסוכה כזו, חייב לצלוח את מערך הקישוטים עד שהוא מגיע למקומו. המצב בעייתי במיוחד אם יש הרבה אורחים, גודל הסוכה מוגבל, המעבר למקום המיועד מצומצם, ואלו שקישטו את הסוכה, מיקמו את הקישוטים בצידי הסוכה (במעבר) דווקא, מעל ראשי המסובים, כדי שהקישוטים לא "יסגרו" ויאפילו על האור הבוקע מהנורה שבמרכז.
מי שגבוה, מוצא את עצמו מפלס דרך לראשו בין השרשראות שעשו הילדים, מרכין או מניע את הראש בין אננס לתפוח נפתח, ובין רימון שמשתלשל מלמעלה לבין קישוטי צלופן. אם הכיפה לא נשרה בדרך בגלל איזה קישוט, זה רק בגלל שהיתה סיעתא דשמיא.
מחצלת כ"סכך לנצח":
בנוסף לגובה הנמוך של הקישוטים, תמצאו לפעמים את הבעייה "בסכך לנצח" עצמו:
הרבה פעמים מחצלת המשמשת כ"סכך לנצח" נרטבת מגשם או מלחות (שקיימת באוויר). אם לא ייבשתם אותה מספיק בטרם העלתם אותה לבוידם לאחסון עד לשנה הבאה, תגלו, שנה לאחר מכן, שהסכך מלא בנקודות עובש ירוקות-שחורות. לא נעים, לא אסטטי ולפעמים מריח קצת לא טוב.
בנוסף, קורֶה שלאחר זמן, חוטי הפשתן שמאגדים את הקנים נקרעים. אז אתם מקבלים סכך "לחצאין לשליש ולרביע": במקום מחצלת סכך אחת, מקבלים כמה חתיכות סכך. הסיכוי של הסכך במקרה זה לעוף ברוח מצוייה מאוד גדול. כך קורה ש"סכך לנצח" הוא "נצח" לשנים ספורות בלבד.
לעומת זאת, אם החלטתם שאתם רוצים להשתמש בקרשי עץ (נסרים) קבועים בפרגולה, תתקלו בשתי בעיות הלכתיות:
הראשונה: "תעשה ולא מן העשוי". בהרבה מקרים לפרגולה יש דופן אחת או שתיים. כדי שהסוכה תהיה כשרה, צריך שיהיו לה 3 דפנות, כלומר צריך להוסיף דופן או שתים לסוכה. בנוסף, צריך להקים את הדפנות לפני הנחת הסכך. הבעייה: אם יש לנו סכך קבוע בפרגולה, ואחר כך הקמנו את הדפנות, נכנסנו למצב בעייתי של "חג הסוכות תעשה לך.. - "תעשה ולא מן העשוי". הפיתרון: להקים את הדפנות ולהרים את הסכך. אבל איך אפשר להרים את הנסרים אם הם מקובעים!?
סוכה ישָנָה:
משנה סוכה פרק א' משנה א:" ...סוכה הישנה – בית שמאי פוסלין, ובית הִלל מכשירין. איזו היא ישנה, כל שעשאה קודם לחג שלושים יום, אבל אם עשאה לשם חג, אפילו מתחילת השנה כשרה".
אמנם נפסק להלכה ש"סוכה ישנה כשרה, אף אם לא חידש בה עתה דבר בגופה. ואמנם לכתחילה מצוה מן המובחר שיחדש בה עתה דבר בגופה לשם החג..." (קשו"ע לרב עובדיה יוסף, סימן תרל"ו). הרמת הסכך והנחתו מחדש היא חידוש בסוכה. אבל חזרנו לשאלה הקודמת, איך נרים את הנסרים אם הם המקובעים?
וכאן אני רוצה להציע פיתרון שיכול לשמש גם להצללה וגם כסכך כשר לפרגולה שלכם:
נסרים באלכסון:
בכל פרגולה יש תמיד קורות ראשיות. בין הקורות הראשיות הַתקינו קרשי עץ (נסרים) סמוכים זה לזה, כשהן נטויים בזווית של 45º בניצב לכיוון דרום. הנסרים יותקנו בתוך "תושבות" מבלי שהקיבוע ייעשה באמצעות מסמרים או ברגים (או כל דבר אחר המקבל טומאה).
בגלל שהלוחות נטויים, והשמש אף פעם לא נמצאת במרכז הרקיע אלא כמעט תמיד בדרום בזווית כלשהי ביחס לזֵנִית (האנך הניצב לכדור הארץ), קרשי העץ הנטויים יצֵלו (במרבית שעות היממה, וכתלות בצפיפות הקרשים) על הפרגולה. (וגם יאפשרו מעבר אוויר דרכם או ראיית הכוכבים). בכך הפרגולה ממלאת את תפקידה ומספקת צל.
נסרים בתוך מסגרות:
אלא מאי? הקרשים האלו, לא יהיו מקובעים ישירות לקורות הראשיות אלא מקובעים למסגרות ריבועיות או מלבניות בגודל של 70 – 80 ס"מ. המסגרות האלו יהיו נתונות בתושבות על גבי הקורות הראשיות כך שמצד אחד הן לא יעופו ברוח חזקה, אך מצד שני, ניתן להרים אותן ולהחזירן למקומן בקלות (במקומות שיש בהם רוחות חזקות, כדאי שיהיה קיבוע מקומי הניתן להסרה).
איך פתרנו בכך את הבעיות?
מבחינת הקישוטים –גובה של פרגולה ברוב המקרים הוא 3-4 מ' מעל פני הקרקע ולכן הקישוטים יהיו תלויים מעל ראשי הגבוהים שבינינו.
מבחינת איכות "סכך לנצח" – הנסרים קבועים במקומם, אינם קשורים בחוטי פשתן וגם אין צורך לאחסן סכך.
מבחינת "תעשה ולא מן העשוי" – לאחר שהתקנתם את הדפנות, תוכלו להרים מעט את המלבנים ולהניחם ובכך בעצם הנחתם את הסכך מחדש לאחר הקמת הדפנות.
מבחינת "סוכה ישנה" – הנחת הסכך מחדשת משהו בסוכה, ובכך הסוכה אינה נחשבת כישנה.
יתרונות נוספים:
אם הנסרים יותקנו במלבנים הניתנים לשליפה, תרוויחו, מלבד כל מה שכתבנו, גם שני יתרונות נוספים:
אור בחורף:
יתכן שבחורף תרגישו שהבית קצת חשוך בגלל שהפרגולה חוסמת את קרני השמש. אם עבודת הנגרות של המלבנים/ריבועים מדויקת, תוכלו לסובב את המלבנים האלו בחורף ב180º (וריבועים ב90º), ולהניחם במקומם, רק שהפעם לוחות העץ ניצבים לכיוון צפון (וריבועים לַכיוון שתחליטו). זה אומר שקרני השמש יחדרו מבעד לנסרים, יאירו ואולי גם יחממו את הסלון או את החדר הצמוד לפרגולה.
עלייה לגג:
סיפר לי חבר שבבית בן שתי הקומות, אין לו אפשרות לעלות לגג (השטוח) באמצעות מדרגות מתוך הבית. האדריכל הציע לו להניח סולם במרפסת של הקומה השנייה וכך לעלות לגג. פיתרון זה עדיף כמובן מאשר סולם חיצוני בגובה של 6 מטר. הבעייה: אם הוא יעשה פרגולה במרפסת זו, כשנסרים קבועים, הוא לא יוכל להניח סולם ולעלות למפלס הגג.
אבל אם בפרגולה הנסרים יהיו במסגרות הנ"ל הניתנות להרמה (לפחות חלקן), הוא יוכל להרים ולהסיט מסגרת אחת או שתיים, להניח סולם ולעלות לגג ולאחר מכן להחזירן למקומם. בזה, וכהמשך לטור הקודם, הוא גם מרוויח הכנה לסוכת שינה בקומה השנייה.
לסיכום: מדגרות עם נסרים באלכסון בפרגולה, יאפשרו לכם להשתמש בה כסוכה כשרה.
בהצלחה
סוף מעשה בתכנון תחילה
למה עדיף שהסוכה תהיה בפרגולה שלכם ולא ב"סוכה לנצח"?
באיזה סכך אתם משתמשים? ב"סכך לנצח" העשוי ממחצלת קנים?
ואיך אפשר שהסכך בפרגולה שלכם יהיה כשר?
קישוטים בגובה נמוך:
מאז ומתמיד היתה לגבוהים שביננו אי נוחות בכניסה ל"סוכות לנצח" ורק הם מודעים לה.
הסיבה: הקישוטים!
בסוכות אלו, הסכך בגובה 2.0 מ'. עד כאן אין בעייה. הבעייה מתחילה עם הקישוטים, שמשתלשלים מהסכך ותלויים כמובן, נמוך יותר.
מי שגבוה ורוצה להיכנס לסוכה כזו, חייב לצלוח את מערך הקישוטים עד שהוא מגיע למקומו. המצב בעייתי במיוחד אם יש הרבה אורחים, גודל הסוכה מוגבל, המעבר למקום המיועד מצומצם, ואלו שקישטו את הסוכה, מיקמו את הקישוטים בצידי הסוכה (במעבר) דווקא, מעל ראשי המסובים, כדי שהקישוטים לא "יסגרו" ויאפילו על האור הבוקע מהנורה שבמרכז.
מי שגבוה, מוצא את עצמו מפלס דרך לראשו בין השרשראות שעשו הילדים, מרכין או מניע את הראש בין אננס לתפוח נפתח, ובין רימון שמשתלשל מלמעלה לבין קישוטי צלופן. אם הכיפה לא נשרה בדרך בגלל איזה קישוט, זה רק בגלל שהיתה סיעתא דשמיא.
מחצלת כ"סכך לנצח":
בנוסף לגובה הנמוך של הקישוטים, תמצאו לפעמים את הבעייה "בסכך לנצח" עצמו:
הרבה פעמים מחצלת המשמשת כ"סכך לנצח" נרטבת מגשם או מלחות (שקיימת באוויר). אם לא ייבשתם אותה מספיק בטרם העלתם אותה לבוידם לאחסון עד לשנה הבאה, תגלו, שנה לאחר מכן, שהסכך מלא בנקודות עובש ירוקות-שחורות. לא נעים, לא אסטטי ולפעמים מריח קצת לא טוב.
בנוסף, קורֶה שלאחר זמן, חוטי הפשתן שמאגדים את הקנים נקרעים. אז אתם מקבלים סכך "לחצאין לשליש ולרביע": במקום מחצלת סכך אחת, מקבלים כמה חתיכות סכך. הסיכוי של הסכך במקרה זה לעוף ברוח מצוייה מאוד גדול. כך קורה ש"סכך לנצח" הוא "נצח" לשנים ספורות בלבד.
לעומת זאת, אם החלטתם שאתם רוצים להשתמש בקרשי עץ (נסרים) קבועים בפרגולה, תתקלו בשתי בעיות הלכתיות:
הראשונה: "תעשה ולא מן העשוי". בהרבה מקרים לפרגולה יש דופן אחת או שתיים. כדי שהסוכה תהיה כשרה, צריך שיהיו לה 3 דפנות, כלומר צריך להוסיף דופן או שתים לסוכה. בנוסף, צריך להקים את הדפנות לפני הנחת הסכך. הבעייה: אם יש לנו סכך קבוע בפרגולה, ואחר כך הקמנו את הדפנות, נכנסנו למצב בעייתי של "חג הסוכות תעשה לך.. - "תעשה ולא מן העשוי". הפיתרון: להקים את הדפנות ולהרים את הסכך. אבל איך אפשר להרים את הנסרים אם הם מקובעים!?
סוכה ישָנָה:
משנה סוכה פרק א' משנה א:" ...סוכה הישנה – בית שמאי פוסלין, ובית הִלל מכשירין. איזו היא ישנה, כל שעשאה קודם לחג שלושים יום, אבל אם עשאה לשם חג, אפילו מתחילת השנה כשרה".
אמנם נפסק להלכה ש"סוכה ישנה כשרה, אף אם לא חידש בה עתה דבר בגופה. ואמנם לכתחילה מצוה מן המובחר שיחדש בה עתה דבר בגופה לשם החג..." (קשו"ע לרב עובדיה יוסף, סימן תרל"ו). הרמת הסכך והנחתו מחדש היא חידוש בסוכה. אבל חזרנו לשאלה הקודמת, איך נרים את הנסרים אם הם המקובעים?
וכאן אני רוצה להציע פיתרון שיכול לשמש גם להצללה וגם כסכך כשר לפרגולה שלכם:
נסרים באלכסון:
בכל פרגולה יש תמיד קורות ראשיות. בין הקורות הראשיות הַתקינו קרשי עץ (נסרים) סמוכים זה לזה, כשהן נטויים בזווית של 45º בניצב לכיוון דרום. הנסרים יותקנו בתוך "תושבות" מבלי שהקיבוע ייעשה באמצעות מסמרים או ברגים (או כל דבר אחר המקבל טומאה).
בגלל שהלוחות נטויים, והשמש אף פעם לא נמצאת במרכז הרקיע אלא כמעט תמיד בדרום בזווית כלשהי ביחס לזֵנִית (האנך הניצב לכדור הארץ), קרשי העץ הנטויים יצֵלו (במרבית שעות היממה, וכתלות בצפיפות הקרשים) על הפרגולה. (וגם יאפשרו מעבר אוויר דרכם או ראיית הכוכבים). בכך הפרגולה ממלאת את תפקידה ומספקת צל.
נסרים בתוך מסגרות:
אלא מאי? הקרשים האלו, לא יהיו מקובעים ישירות לקורות הראשיות אלא מקובעים למסגרות ריבועיות או מלבניות בגודל של 70 – 80 ס"מ. המסגרות האלו יהיו נתונות בתושבות על גבי הקורות הראשיות כך שמצד אחד הן לא יעופו ברוח חזקה, אך מצד שני, ניתן להרים אותן ולהחזירן למקומן בקלות (במקומות שיש בהם רוחות חזקות, כדאי שיהיה קיבוע מקומי הניתן להסרה).
איך פתרנו בכך את הבעיות?
מבחינת הקישוטים –גובה של פרגולה ברוב המקרים הוא 3-4 מ' מעל פני הקרקע ולכן הקישוטים יהיו תלויים מעל ראשי הגבוהים שבינינו.
מבחינת איכות "סכך לנצח" – הנסרים קבועים במקומם, אינם קשורים בחוטי פשתן וגם אין צורך לאחסן סכך.
מבחינת "תעשה ולא מן העשוי" – לאחר שהתקנתם את הדפנות, תוכלו להרים מעט את המלבנים ולהניחם ובכך בעצם הנחתם את הסכך מחדש לאחר הקמת הדפנות.
מבחינת "סוכה ישנה" – הנחת הסכך מחדשת משהו בסוכה, ובכך הסוכה אינה נחשבת כישנה.
יתרונות נוספים:
אם הנסרים יותקנו במלבנים הניתנים לשליפה, תרוויחו, מלבד כל מה שכתבנו, גם שני יתרונות נוספים:
אור בחורף:
יתכן שבחורף תרגישו שהבית קצת חשוך בגלל שהפרגולה חוסמת את קרני השמש. אם עבודת הנגרות של המלבנים/ריבועים מדויקת, תוכלו לסובב את המלבנים האלו בחורף ב180º (וריבועים ב90º), ולהניחם במקומם, רק שהפעם לוחות העץ ניצבים לכיוון צפון (וריבועים לַכיוון שתחליטו). זה אומר שקרני השמש יחדרו מבעד לנסרים, יאירו ואולי גם יחממו את הסלון או את החדר הצמוד לפרגולה.
עלייה לגג:
סיפר לי חבר שבבית בן שתי הקומות, אין לו אפשרות לעלות לגג (השטוח) באמצעות מדרגות מתוך הבית. האדריכל הציע לו להניח סולם במרפסת של הקומה השנייה וכך לעלות לגג. פיתרון זה עדיף כמובן מאשר סולם חיצוני בגובה של 6 מטר. הבעייה: אם הוא יעשה פרגולה במרפסת זו, כשנסרים קבועים, הוא לא יוכל להניח סולם ולעלות למפלס הגג.
אבל אם בפרגולה הנסרים יהיו במסגרות הנ"ל הניתנות להרמה (לפחות חלקן), הוא יוכל להרים ולהסיט מסגרת אחת או שתיים, להניח סולם ולעלות לגג ולאחר מכן להחזירן למקומם. בזה, וכהמשך לטור הקודם, הוא גם מרוויח הכנה לסוכת שינה בקומה השנייה.
לסיכום: מדגרות עם נסרים באלכסון בפרגולה, יאפשרו לכם להשתמש בה כסוכה כשרה.
בהצלחה