"עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי-גֹפֶר... וְכָפַרְתָּ אֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ, בַּכֹּפֶר" (בראשית, פ"ו, פס' י"ד).

 "וַתִּקַּח לוֹ תֵּבַת גֹּמֶא וַתַּחְמְרָה בַחֵמָר וּבַזָּפֶת וַתָּשֶׂם בָּהּ אֶת הַיֶּלֶד וַתָּשֶׂם בַּסּוּף עַל שְׂפַת הַיְאֹר"(שמות פ"ב פס' ג)

רש"י פר' נח: בַּכֹּפֶר" - זפת בלשון ארמי. ומצינו בגמ' כופר בתיבתו של משה ע"י שהיו המים תשים (חלשים), דיה בחומר מבפנים וזפת... אבל כאן (אצל נוח) מפני חוזק המים זפתה מבית ומבחוץ"

לאחרונה סיפרו לי שוב חברים על בעיות רטיבות: במרתף, בקירות החיצוניים של הבית, ובתקרה מתחת לגג שטוח.

והשאלה שתמיד נשאלת היא: מה לעשות? איך פותרים את הבעייה באופן יסודי.

זיהוי מקור הרטיבות:

הדבר החשוב הראשון הוא לזהות את מקור הבעייה. זה נראה אולי פשוט, אבל זה ממש לא כך. הרטיבות יכולה להיגרם בגלל סיבות שונות, ביחד או לחוד.

לדוגמא:

• חדירת מים מבחוץ –מי גשמים, מי השקייה.
• חדירת מים מבפנים – צנרת מי ביוב, מי דלוחין או צנרת מים סדוקה או לא מחוברת היטב.  
• חדירת מים מבפנים – כתוצאה משטיפת רצפה, הצפה.
• רטיבות שהיתה כלואה בעת ביצוע המבנה.
• עיבוי (קונדנסציה)

לבקשת אחד החברים, עליתי לגג כדי לראות אם ניתן לאתר את מקור הנזילה בקלות. מסתבר שעבודת האיטום נעשתה בזלזול ומתחת למינימום הנדרש. אפשר שגורם לרטיבות היה בפני שטח לא אטומים, ב"סרגלי המתכת" שמקבעים את יריעות האיטום לקירות, העדר איטום סביב צינורות אוויר ועוד. למרות כל זאת, בכל המקרים האלו התיקון הוא פשוט וזול יחסית, כי הכל גלוי לעין ונוח לגישה.

הבעייה הגדולה היא במרתפים או במקומות שאין אליהם גישה מבחוץ. במקרים אלו "מאתגר" יותר לאתר את מקור הכשל, ולא פחות מורכב הוא איך אחר כך לאטום את המרתף.

ברוב המקרים אנחנו מנסים לאטום את המבנים מבחוץ (כדוגמת התיבה של משה רבינו), אבל במקרים שלא ניתן לאטום את המרתף מבחוץ, בגלל שאין גישה, מנסים לאטום את המרתף גם מבפנים. לאיטום בשיטה הזו קוראים "איטום שלילי". זה יכול להיעשות באמצעות גבישים קריסטליים, באמצעות הזרקות של חומרי איטום לסדקים, באמצעות החדרת חומר איטום שכשהוא בא במגע עם מים, הוא מתרחב ויוצר שכבה אטומה ובשיטות נוספות. בכל מקרה, האיטום של מרתפים דולפים הוא מורכב וגם יותר יקר. לא תמיד יש ערובה להצלחה ולפעמים זה נמשך שנים.

מה כן חשוב לדעת?

הפרדת רשויות:

הפרידו בין הגורם המקצועי שאמור לאתר את מקור הנזילה ולהציע לכם פיתרון (היועץ), לבין מי שאמור לבצע את התיקון.

הכלל הזה חשוב לכל מלאכות הבנייה:

הפרידו בין התכנון לבין הביצוע.

היועץ יעשה את עבודת התכנון, התכניות הפרטים וכו'. והקבלן יבצע בדיוק לפי הוראות שהוא יקבל.

זה חשוב לכל הצדדים.

אל תתנו לקבלן לתכנן את האיטום, כמו שאתם לא נותנים לו לתכנן את האדריכלות. למתכנן יש ידע, אבל גם אחריות מקצועית. 

זה יעלה לכם קצת יותר, אבל הרבה פעמים שווה את ההשקעה.

אם מדובר בבעייה פשוטה, אולי לא צריך מתכנן כדי לפתור אותה, אבל אם מדובר בדברים מורכבים יותר, למשל במרתפים, או במקרים שהבעייה חוזרת על עצמה – אני ממליץ לכם לשלב יועץ איטום.

עד כאן לגבי בנייה קיימת. מה לגבי בנייה חדשה?

"איזהו חכם? הרואה את הנולד".

כמות הבעיות שאני נתקל בהם בנושא רטיבות היא גדולה מאוד.

לדעתי זו אחת הבעיות החריפות והשכיחות בבתי משפט שקיימות בתחום הבנייה.

מצד שני, זה הנושא שמקבל מצד אלו שבונים בתים צמודי קרקע (אתם...), הכי מעט תשומת הלב, הכי מעט השקעה, ולכן גם הכי מעט תכנון. למה?

אולי כי לא מודעים לחשיבות, אולי כי לא יודעים איך להתמודד עם זה וגם כי זה לא משהו גלוי לעין, אז לא מבינים. כשרואים את "זה", ונוכחים בהעדרו של האיטום – זה כבר מאוחר ויקר מידי.

כדי להימנע מלהזמין יועץ איטום במרתף דולף, או כשהבעייה כבר קיימת, אני ממליץ לשלב יועץ איטום כבר בשלב תכנון הבנייה שלכם. בדיוק כמו שיש לכם אדריכל ואתם לא מבקשים מהקבלן שיתכנן לכם "איך שהוא יודע" או "איך שנראה לו".

היועץ יתכנן לכם את האיטום של הבית שלכם ייתן לכם מפרט ופרטי איטום.

חשוב שכל המסמכים האלו יגיעו לקבלן, כחלק מהתכניות והמסמכים שעליהם הוא צריך לתת את הצעת המחיר שלו (ולא לאחר המכרז).

מה כן חשוב לוודא עם היועץ?

סכמו איתו על מספר ביקורים שהוא חייב להגיע לפיקוח עליון (תשלום עבור כל ביקור יהיה חלק מהשכר טרחה), לדעתי לפחות 5 פעמים (אם יש מרתף), לדוגמא:

הראשון –אישור הכנת פני שטח הבטון לאיטום (במיוחד קירות בטון או קורות קשר), לפני תחילת ביצוע. המתכנן יבדוק שפני השטח חלקים, ישרים, ללא שאריות ברזל, ללא "גראדים" בבטון וכו'.

השני – בדיקת איכות האיטום לאחר הסיום, לפני כיסוי (קירות מרתף או קורות קשר לדוגמא). המתכנן יבדוק את עובי שכבת האיטום, אם היא בדיוק כפי שהוא דרש במפרט שלו, ואם היא התייבשה מספיק (אחרת היא תהיה רטובה ורכה מידיי ולא תתפקד).

השלישי – אישור הגנה על איטום ואופן הכיסוי – על מנת לוודא שהעבודה נעשית כמו שצריך (שכבת ההגנה מתאימה, חומר המילוי ללא אבנים גדולות וכו').

הרביעי – בדקת איטום חדרים רטובים רגע לפני הצפה.

החמישי – בדיקה של הגג השטוח רגע לפני הצפה.  

כמו כן, היו נוכחים ובדקו גם אתם את בדיקות הצפה שעושה הקבלן (בחדרים רטובים ובגגות).

סכמו עם הקבלן מראש שהוא חייב להמתין לאישור המתכנן בכל שלב לפני המעבר לשלב הבא.  

ברגע שיש מישהו מטעמכם שמבקר את עבודת הקבלן, הקבלן יצטרך להתייחס לאיטום בצורה הרבה יותר רצינית ובטח לא בזילזול.

אם יש לכם מפקח צמוד לעבודה, יתכן שאין צורך בכל הביקורים שציינתי והם ייעשו על ידי המפקח, אבל אם אין לכם מפקח, אתם ממש חייבים בפיקוח עליון על האיטום.

איפה המקומות הרגישים ביותר?

הקפידו במיוחד על איזורים שאף פעם לא תוכלו לגשת אליהם כי הם "קבורים", למשל: מרתפים, קורות המפרידות בין הפרשי מפלסים בקומת הקרקע וגם בקורות קשר במפלס הקרקע.  

לאחר מכן, הקפידו גם על איטום באיזורים מרוצפים. שם התיקון אפשרי אבל יותר יקר.

ובכלל באיטום – לא כדאי לחסוך. אחרת ההוצאות לתיקון הנזקים עלולות להיות בור ללא תחתית.

בהצלחה.

סוף מעשה בתכנון תחילה