לא מזמן פנה אלי חבר קרוב שגר בבית צמוד קרקע וסיפר לי מקרה שאירע לו. לפני כמה שבועות, בשבוע גשום במיוחד, מתקשרים אליו בשעות אחרי הצהריים ממזכירות היישוב בו הוא גר ואומרים לו:
"בקריאת מונה המים האחרונה, ראינו שהיתה לך צריכה של 500 קוב מים. כנראה יש לך פיצוץ בצנרת. כדאי שתבדוק".
צריכת מים "רגילה" בחורף (ללא השקיית גינה), של משפחה "ממוצעת", היא של כ-3 מטר קוב לאדם לחודש. במשפחה שמונה 6 נפשות, מדובר על 18 קוב לחודש, ו-36 קוב לחודשיים. במקרה של הפיצוץ הזה, מדובר הרבה מעל הצריכה השנתית. כמות כזו יכולה למלא בריכה בגודל של 50 מ"ר ובעומק של 1 מטר.
אם עלות קוב מעבר לצריכה הרגילה, לצורך החישוב היא 10 ₪, מדובר על נזק ראשוני ישיר (ללא תיקון, חלפים וכו') של כ-5000 ₪.
חוץ מההלם הראשוני והעלויות, השאלה היא "מה עושים"?
החבר שהוא בעל ידיים טובות ונוהג לתקן הרבה בעצמו, סיפר שהוא חזר הביתה בשעות הערב והתלבט מאיפה להתחיל? בחוץ היה חשוך וגשום, ולא היה סימן המעיד על פיצוץ בצנרת. בתוך בית גם לא נראה שום סימן. ייתכן שצינור כלשהו נפרץ והמים גולשים כלפי מטה ומעשירים את מי התהום של המדינה...
באיזור בו הוא גר סוג הקרקע הוא חמרה חולית. זה אומר שאם יש כמות מים גדולה, המים חלחלו בקלות (יחסית) כלפי מטה. אילו היה מדובר בקרקע היא חרסיתית – המים לא היו מחלחלים אלא יוצרים שלולית שהולכת וגדלה.
איך מאתרים את מקור הצנרת? ומה הלקחים שניתן ללמוד וליישם מהמקרה הזה, לכם, אלו שרוצים לבנות בית צמוד קרקע, כדי להקל (ולהוזיל) את אחזקת הבית?
חשוב לציין שדובר בבית חדש יחסית, בן 7 שנים והפיצוץ כמו רוב הפיצוצים, היה ללא כל סיבה נראית לעין.
לקח ראשון: מגוף בכניסה לבית.
הדבר הראשון והחשוב ביותר היה לאתר את מקור הנזילה: היות שלא היה שום סימן גלוי לעין המעיד על מקום הפיצוץ, לא היה ברור האם הנזילה היא בצנרת שבתוך הבית למשל: מתחת לריצוף (במרתף) או בצנרת שמחוץ לבית, זו המובילה מים משעון המים של הרשות המקומית עד לבית.
איך בודקים?
לשמחתנו, בכניסה לבית הותקנה מרכזיית מים (מקום שממנו מתפצלים צינורות מים המזינים את האיזורים השונים בבית) ולמרכזיה היה ברז ראשי שסוגר את ההזנה. זה אומר שברגע שסוגרים את הברז הראשי, הזנת המים לתוך הבית נפסקת. הולכים למונה ובודקים: אם המונה הפסיק להסתובב, זה אומר שהפיצוץ בתוך הבית. אם הוא עדיין ממשיך להסתובב, זה אומר שעדיין קיימת זרימה והפיצוץ הוא בקטע שמהמונה הראשי עד לברז הכניסה לבית (הסגור), ואכן כך היה. לאחר סגירת המגוף הראשי בבית, מתברר שהמונה ממשיך להסתובב. כלומר הפיצוץ הוא בחוץ. חצי נחמה.
הלקח ראשון מכאן הוא שבנוסף למגוף (ברז) מים ראשי בשעון המים, הסוגר את המים בכניסה למגרש, חשוב וכדאי שיהיה לכם גם מגוף מים בכל נקודה ונקודה שבה הצנרת "נכנסת" אל תוך הבית.
למה?
ראשית, זה מקל על איתור הנזילה אבל בעיקר, במקרה של נזילה בתוך הבית, וכשקיימות כמה כניסות נוספות, אין צורך לסגור את מים לכל הבית עד להסדרת הבעייה (ולהיות מנוטרלים ללא מים כלל), אלא אפשר שלחלק מהבית תהיה הזנת מים, בעוד שהחלק "הבעייתי" יהיה מנותק.
לקח שני: תכניות אינסטלציה:
כדי להתחקות אחר איזור הנזילה, היה צריך לחפש את מקור הנזילה ולאתר את תוואי צנרת הזנת המים.
כמה אנשים יודעים מאיפה נכנס קו הזנת המים אל תוך הבית שלהם? מה התוואי שבו הוא עובר?
חשוב לדעת, שבתכניות האדריכליות, הדבר הזה לא מופיע. האדריכל שמתכנן את הבית, לא "מתעסק" בכלל בנושא צנרת האינסטלציה והקווים המובילים אל תוך הבית. הוא רק מסמן את נקודות המים, כגון: ברזים, אסלות, כיורים, אמבטיה ומקלחות ודוד שמש. במקרה הטוב, האדריכל יסמן בתכניות מקום למרכזיית מים וגם זה לא תמיד.
היות שבמקרה המדובר היתה תכנית מלאה של יועץ אינסטלציה, ניתן היה מידית לדעת מה התוואי שבו עובר הקו ולהתחקות אחריו.
למה אנחנו מזכירים את זה? משתי סיבות:
הראשונה - במקרים רבים, ברגע שיש נזילה, המים רוצים לפרוץ החוצה ומוצאים את דרכם. אם אנחנו יודעים איפה להתמקד בחיפושים, יותר קל לזהות סימנים, למרות הגשם והבוץ.
שנית – כדי לפתור את הבעייה, שמקורה עדיין לא היה ידוע, הוצע לבצע מעקף ולהתקין צנרת חדשה מנקודת הזנת המים למגרש ועד לנקודת הכניסה לבית. בשביל זה, צריך את תכנית האינסטלציה: לראות איפה נקודת הכניסה לבית, ולא פחות חשוב: האם יש פיצולים נוספים מקו המים הראשי.
לסיכום, לקח שני: רצוי שתהיה בידכם תכנית אינסטלציה (וכל שאר התשתיות שנכנסות לבית) וצילומי התשתיות של הצנרת שבוצעה בפועל. אם אין בידכם תכניות כאלו, לפחות תדעו איפה עוברים הצינורות, ואיפה נמצאת נקודת כניסת הזנת המים לבית.
***
מה לגבי עומק צנרת המים? מה יהיה מרחק הצנרת מהקיר החיצוני של הבית? ומה הלקחים הנוספים לעניין התחזוקה שניתן ללמוד מהמקרה הזה?
על כך בטורים הבאים.
בהצלחה
סוף מעשה בתכנון תחילה