בשלושת הטורים הקודמים דיברנו על שלבי התכנון: מוקדם, סופי ומפורט המופיעים ב"ספר הצהוב", מתוך ארבעה שלבים הכרוכים בעבודת המתכנן.
השלב הרביעי הוא "הפיקוח העליון".
מהו הפיקוח העליון (להבדיל מ"פיקוח צמוד")? מהי תכולת העבודה הנדרשת ב"ספר הצהוב"?
נצטט את עיקר הדרישות המופיעות בספר הצהוב" לגבי אדריכל. הדרישות ממהנדס הבניין בספר הן די דומות, אבל מתייחסות להיבט הקונסטרוקטיבי של שלד המבנה:
• "פיקוח עליון על ביצוע המבנה באתר הבנייה... לרבות על ביצוע התיקונים שהקבלן חייב בהם בין לפני מסירת המבנה ובין בתקופת הבדק". המשמעות בפועל היא שהאדריכל יבקר באתר, בצמתי הזמן העיקריים שהוא קובע, על מנת לבדוק שהעבודה נעשית לפי התכנון.
• "יעוץ והמלצה לגבי בחירה, בדיקה ואישור של חומרים וציוד". בפועל אדריכלים מסייעים לבונים בבחירת הריצוף, כלים סניטריים, גוונים של צבע וכד'.
• "הדרכה ומתן הסברים למפקח באתר".
• "עדכון התכניות בהתאם לשינויים שבוצעו בזמן הביצוע המבנה".
• "קבלת המבנה ואישור גמר ביצוע בתיאום עם היועצים" – בעת שהקבלן מוסר לכם את המבנה, האדריכל יהיה נוכח.
• "יעוץ והשתתפות בדיונים ובבירורים עם הקבלן בקשר לביצוע המבנה, בין לפי מסירת המבנה ובין בתקופת הבדק".
האם המתכנן חייב בפיקוח עליון על פי חוק?
מסתבר שפיקוח עליון אינו רצון טוב בלבד של המתכנן אלא שהוא חובה על פי תקנות התכנון והבנייה (פיקוח עליון על הבנייה) התשנ"ב 1992.
(שם סעיף 2): חובת קיום פיקוח עליון:
(א). מורשה להיתר (לדוגמא: האדריכל. א.ה.), מתכנן שלד הבניין או מומחה לדבר בתחום שהוא תכנן, חייבים בקיום פיקוח עליון, כל אחד בתחומו..."
מהן הפעולות שיכלול הפיקוח העליון של כל מתכנן באשר הוא:
שם, סעיף 4. "הפיקוח העליון יכלול פעולות אלה:
• בקרה להבטחת התאמת ביצוע הבניה באתר למסמכי ההיתר על נספחיו ובכללה התאמה לתכניות הקונסטרוקציה ולתכנית הסידורים הסניטריים.
• הדרכה ומתן הנחיות לאחראי על הביקורת בתחום שעליו הוא אחראי, לאחראי לביצוע השלד, לקבלן הראשי, למנהל העבודה....
• מעקב אחר בדיקות מעבדה מאושרת...
איזה פעולות יכלול הפיקוח העליון של מהנדס הבניין?
שם, סעיף 5: "פיקוח עליון על בניית שלד הבניין יכלול פעולות אלה:
פעולות המפורטות בתקנה 4 (הסעיף הקודם .א.ה) ככל שהן נוגעות לבניית שלד הבניין.
ביקורת של אופן ביצוע האלמנטיים הראשיים של שלד המבנה בכל קומה מקומותיו, לרבות הרכבתם ומתן אישור ליציקת התקרות או הרכבתן בכל קומה בנפרד. לעניין זה "אלמנט ראשי" כפי שהוגדר בידי מתכנן שלד הבניין בתכנית הקונסטרוקציה.
מעקב אחר בדיקות חוזק חומרים... שיועברו אליו על ידי הקבלן הראשי".
איך יבוצע בפועל הפיקוח העליון?
(שם סעיף 6): "הפיקוח עליון יבוצע באופן הבא:
יערכו ביקורים באתר הבנייה של המבנה או של חלקים ממנו... במספר ובמועדים הדרושים כדי לקיים את הפעולות הנדרשות לפי תקנות 4 ו 5 (לעיל. א.ה.)".
יש אנשים שרואים בתקנות אלו (פיקוח עליון על הבנייה), שחובת הפיקוח העליון נוגעת לקונסטרוקטור (המהנדס) בלבד.
אכן, קיימת חשיבות מאוד גדולה לפיקוח עליון מצד הקונסטרוקטור כדי לוודא ששלד המבנה נבנה כמתוכנן. חוקי חמורבי מלך בבל (משנת ה-18 לפני הספירה. יש המזהים אותו עם אמרפל מתקופת אברהם ולוט), קבעו ש"בנאי שבנה בית אשר קרס והרג את בעל הבית, יומת. מת בנו של בעל הבית, יומת בנו של הבנאי..." לכן, באחריות המהנדס לוודא ששלד המבנה נעשה בהתאם לתכניות שלו.
כמה פעמים חייב המתכנן לבקר באתר על פי התקנות? ומהי דעת בית המשפט העליון בהתייחס לפיקוח העליון?
התייחסות לכך מופיעה בדו"ח וועדת זיילר (בעקבות האסון באולמי וורסאי):
"...כבר אמרנו שהתכנון המפורט לא נוצר אלא כדי שהמבנה ייבנה לפיו. סטייה של הביצוע מהתכנון יכולה להוליד תקלות של בטיחות, אסתטיקה, תפקוד ועוד. אין לך אדם המכיר ובקי ביצירה כיוצר עצמו, ואין כמו המתכנן לדעת מה היו כוונות התכנון, מה פרשנותו הנכונה, ומה המשמעות של סטייה ממנו.
זה היה הרקע שעליו צמחה המשימה הנוספת שהוטלה על המתכננים, היא זו הידועה היום בשם "פיקוח עליון", ויש רבים (בעיקר בין המתכננים) המעדיפים לכנות אותה "שירותי המתכנן במהלך הביצוע". יהא כינויה אשר יהא, מטרתה ברורה ומוגדרת. על המתכנן לוודא שתכניתו מוצאת לפועל לפי פרשנותו וכוונתו שלו. ודוק: לא נדרש מהמתכנן להיות נוכח במהלך הביצוע כולו (זהו כזכור תפקיד המפקח הצמוד ובחלקו תפקיד מנהל הפרויקט והמהנדס האחראי על ביצוע השלד). כל שנדרש ממנו הוא לוודא, בין השאר, על-ידי נוכחות מזמן לזמן באתר הבנייה, ובנקודות הצומת המרכזיות לתהליך הבנייה, שהבנייה תואמת את התכנון.
מסתבר שהכל מבינים (ולפחות חשים) מה צריך לכלול הפיקוח העליון, ואולם להבנה ולתחושה זו יש שוליים רחבים מאוד, שכל אחד מפרשם לפי הנוחיות האינטרסנטית שלו. די בכך כדי שיינתנו לשירות זה, בעיקר בכל הנוגע לתדירות וליוזמה של הביקורים באתר הבנייה, פרשנויות שונות, עד כדי התעלמות טוטלית שלא כדין מקיום פונקציה זו. לצד זה, הכל תמימי דעים שהפיקוח העליון כולל מתן הבהרות והשלמות לתכניות, לפי דרישת העוסקים במלאכה".
נתמצת: חובת הפיקוח העליון היא על המתכנן שמכיר היטב את יצירתו. בנוסף, תכיפות חובת הביקורים באתר, ניתנת לפרשנות רחבה.
תכלס' ובפועל: מה כדאי לכם לעשות?
לתאם (ציפיות) עם האדריכל והמהנדס מראש, מהן נקודות הצומת המרכזיות שבהן הם יהיו נוכחים.
יתכנן שהמהנדס ירצה להיות נוכח בעת קידוח היסודות, בנוסף ליועץ הקרקע (שעליו נפרט בפעם אחרת) ובכל אופן, כדאי מאוד שהמהנדס יבקר באתר ויאשר את ברזל הזיון לפני כל יציקה של כל רצפה או תקרה, בפרט אם יש בבית תקרות קונזוליות (זיזיות).
יתכן שהאדריכל ירצה לוודא את מידות יציקת רצפת הבטון, להיות נוכח בשלב הנחת בלוק ראשון המסמן את חלוקת החדרים ועוד.
האחריות לתיאום ולזימון המתכננים היא גם עליכם. לא רק על הקבלן. אם לא תשאירו אותם בתמונה, האדריכל עלול להגיע לבית ולהיות לא רלוונטי, כי העבודה כבר בוצעה והפיקוח העליון שלו יהיה חסר משמעות. גם המהנדס לא יכול לאשר ברזל כאשר התקרה כבר נוצקה.
לכן, וודאו שאתם משאירים את המתכננים "בתמונה" ומתאמים את הפיקוח העליון – כמה ימים מראש.
***
בהצלחה
בונים בכיף בתכנון תחילה.