אלי הראל מהנדסים
אלי הראל מהנדסים
אלי הראל מהנדסים

רשימת מאמרים

ניקוז גגות. מה חובה לדעת?

צפיות: 1969

קולט מי גשמים מה זה? מה צריך להיות המרחק שלו מהמעקה הסמוך? ולמה זה חשוב לכם?

 

קולט מי גשמים מוגדר בתקן 1205 חלק 2 – מתקני תברואה כ"כלי המיועד לקליטת מי גשם הנקווים משטח פתוח". במקרה שלנו, הכוונה לקולט מי גשמים מגגות שטוחים.

 

קולט מי הגשמים הוא בעצם צינור ברצפת הגג השטוח המוביל את מי הגשמים באמצעות צינור אופקי אל קולטן  שהוא צינור אנכי (שנקרא גם גשמה, צינור מי גשמים = צמ"ג, מרזב). אם מדובר בגג גדול יהיו בו כמה קולטי גשמים שמתקזים באמצעות כמה צמ"גים. אם זה גג קטן יותר – יהיה בו קולט מי גשמים אחד.

 

 

איך בנוי הקולט הזה? ומה חשוב לכם לדעת?

 

סימון בתכניות:

איך הקולט הזה מסומן בתכניות? ברוב המקרים האדריכל יסמן את הצמ"ג כעיגול קטן בתוך הקיר או עמוד. בנוסף, בתכנית הגגות (הגג השטוח) קולט מי הגשמים יסומן על ידי האדריכל באמצעות עיגול קטנצ'יק אחר, סמוך לעמוד או למעקה ובזה מסתיים "תכנון" הצמ"ג בתכניות האדריכל.

 

וכאן יש בעיה שאני רוצה להסב את תשומת לבכם אליה:

 

מה צריך להיות המרחק של קולט מי הגשמים מהצמ"ג?

 

כלומר, מה המרחק מנקודת כניסת המים לקולט, עד שהם יזרמו אנכית דרך הצמ"ג? האם המרחק צריך להיות קצר ככל שניתן, כדי שהמים יזרמו ללא תקלות? או שיש מרחק מינימלי שיש לשמור? ולמה?

 

על פי הל"ת (הוראות למתקני תברואה) שהם בעצם דרישת החוק למערכות האינטסלציה, בסעיף 7.4.1 נקבע כי "קולט מי גשם מהגגות – מיקומו יהיה סמוך ככל שניתן לגשמה (צמ"ג א.ה.) אליה הוא מתחבר". כלומר, הדרישה בהל"ת היא שהצינור האופקי יהיה קצר ככל האפשר כדי לאפשר זרימת מים בקלות מידית לצינור האנכי.

חשוב לומר שבתקנות לא מצויין כמה הוא המרחק ה"קצר".

 

גם האינסטלטור ירצה להתקין צינור אופקי קצר ככל שניתן. זה נוח ופשוט יותר מאשר להשחיל צינור אופקי בתוך הברזלים של רשת הזיון בתקרה.

 

אבל, מצד שני, כאשר פתח קולט מי הגשמים ימוקם ממש בקצה הגג, בסמוך לקורה עולה או מעקה, במקום הזה עלולה להתחיל "החגיגה":

 

האינסטלטור יתקין צינור קצר, ייצקו את התקרה והקורה העולה ואז צריך לקרוא לאיש האיטום שלכם. כאשר אין מרווח עבודה סביב קולט מי הגשמים, קשה לאטום באמצעות יריעה ביטומנית מסביבו. אין מספיק מקום כדי לרתך את היריעה אל הרצפה. על אחת כמה וכמה אם הקולט נמצא ממש בחיבור בין משטח אופקי לאנכי. אז עלולה להיווצר בעיית איטום חמורה, בדיוק במקום הנמוך שאליו מתנקזים כל המים של הגג.

 

ואכן, לעומת הדרישה בהל"ת, תקן ישראלי 1752 חלק 1 "מערכות לאיטום גגות שטוחים מבטון: התשתית לאיטום" קובע, כי "צינורות מי גשמים אופקיים יותקנו במרחק של 40 ס"מ לפחות מקצה הגג או קורה עולה". 

 

ובמילים פשוטות התקן מתייחס למידות וקובע שהקצה של קולט מי הגשמים יורחק מקצה הגג לפחות 40 ס"מ (הקצה החיצוני = המרחק נטו).

 

בתכניות אינסטלציה איכותיות שראיתי צויין מרחק של 1.0 מ' מקצה המעקה עד למרכז קולט מה הגשמים. במקרה כזה, יש מרחק עבודה טוב לאטום כראוי סביב קולט מי הגשמים ללא צורך באילתורים.

לסיכום:

חשוב שאתם תדרשו מהאדריכל שלכם לסמן בתכניות במפורש את המידה המציינת את מרחק "העיגול הקטנצ'יק הנוסף" (המסמן את קולט מי הגשמים) מקצה הגג, כדי שכך יבוצע בפועל.

 

נקז כפול: מה זה? מתי משתמשים בו? ולמה זה כדאי?

קולט מי הגשמים מנקז את כל המים שנכנסים אליו מלמעלה. ואכן, אם יש לכם גג שטוח שאטום ביריעות ביטומניות, אין צורך בנקז כפול.

 

אבל אם החלטתם שאתם רוצים לנצל את שטח הגג שלכם ולרצף אותו, כדאי שיהיה לכם נקז כפול (ובתקן 1752 חלק 1 נקרא גם "נקז רב שלבי"). מה זה אומר?

 

במקרה הזה, ייתכן שמי גשמים (או מי הספונג'ה) יחדרו דרך הפוגות (המרווח בין האריחים) אל מתחת לאריחים. אמנם בין האריחים קיימת רובה ומתחת להם טיט, אבל מספיק שיהיה במקום מסויים חור או מרווח קטן שייווצר בהמשך, שדרכו המים יחדרו.

 

מתחת לאריחים יש לנו מילוי של "סומסום" שהם אגרגאטים קטנטנים וברגע שיתאפשר, מים יחדרו אל החלל הזה וימלאו אותו.

 

על אף האיטום, אנחנו ממש לא אוהבים שהגג שלנו רווי במים, לכן נשאף לנקז את המים האלו ולהקטין את לחץ המים על הגג ומערכת האיטום.

 

אם לא דרשתם, במפרט המיוחד שלכם או בתכניות, מן הסתם, קולט מי הגשמים שלכם "ידע" לנקז רק את המים העיליים, אלו שנכנסים אליו מלמעלה.

 

אבל אם יש לכם נקז כפול "נקז כפול", מלבד האפשרות שלו לנקז מים שנכנסים מלמעלה הוא "יודע" לנקז גם מים מהצדדים, מכל גובה המילוי (בסומסום) שמתחת לריצוף.

 

הנקז, הממוקם במקום הכי נמוך בגג, יוכל לנקז גם את מים הגשמים העיליים (שמעל הריצוף) וגם את אלו שניקוו מתחת לריצוף.

 

לסיכום:

אם יש לכם גג מרוצף – דרשו "נקז כפול". העלות זניחה אבל זה יאפשר לגג שלכם להישאר ללא מים בחלל שמתחת לריצוף.

 

גובה מוצא מים של צמ"ג (צינור מי גשמים):

 

מה יהיה גובה מוצא צינור המרזב מעל פני הקרקע? מה חשוב לדעת מבחינתכם?

 

רצוי שגובה מוצא המים של צינור מי הגשמים שמנקז את המים בגג שלכם, יצא דרך עמוד או הקיר, וישפוך את המים (שפיכה חופשית) מגובה של 15- 20 ס"מ מפני הקרקע.

 

אלא מאי? כדאי לדרוש מהמתכנן, שיעשה את החישוב של מוצא גובה הצינור, ויסמן את גובה (המוחלט) בתכניות.

 

למה זה חשוב?

ראשית - זה מחייב את המתכנן שלכם לתכנן גם את הגבהים של פיתוח השטח וניקוז המים מהחצר שלכם.

שנית - במקרה שהבית בנוי במדרון, יהיו גבהים שונים למוצא המרזב כי נרצה לשמור על גובה של 15-20 ס"מ מעל פני הקרקע.

שלישית – לא כדאי להשאיר את זה בידי הקבלן כדי למנוע מצב שהקבלן יתקין את גובה מוצא המרזב בגובה נמוך מידי. אני מכיר מקרה שמוצא המרזב היה נמוך מידי ביחס לגובה הקרקע הסופי שמסביב וזה יצר בעייה. הפיתרון באותו מקרה היה חפירת בור מיוחד לחלחול מי הגשמים. זו עבודה נוספת ומיותרת שיכלה להימנע אילו רק האינסטלטור היה מתקין את הצינור גבוה ב 20 ס"מ.

 

לסיכום:

חשוב שגובה הצינור יסומן בגובה מוחלט בתכניות.

 

אלמנט טרומי במוצא המרתף:

 

כשמי הגשמים נשפכים, לאן הם יישפכו במוצא המרזב? האם על פני איזור מרוצף או שהם ישפכו לקרקע הגינה. אם לקרקע הגינה, בשלב מסויים, בגלל מהירות המים בצמ"ג ועוצמת המים, יהיה לכם "בור" בגינה.

 

כדי למנוע את הבור הזה, כדאי להוסיף אלמנט טרומי למוצא המרזב שאליו יישפכו המים. הוא "יבלום" את עוצמת "המכה" כתוצאה מזרם המים ומשם המים ימשיכו בשפיכה חופשית, לא יהיה לכם בור בגינה ובא לציון גואל.

 

אל תשכחו שמה שלא עושים בהתחלה, לוקח הרבה זמן לעשות בהמשך.

לכן דרשו בחוזה גם אלמנט טרומי בכל מוצא מרזב.

בהצלחה

 

x
הרשמה לניוזלטר

לקבלת מאמרים שבועיים בנושא תכנון הבנייה, מלאו הפרטים והמאמר וחומר נוסף בנושא בנייה יגיעו ישירות לאי-מייל שלכם.
*ניתן לצאת מהרשימה בכל עת