אלי הראל מהנדסים
אלי הראל מהנדסים
אלי הראל מהנדסים

רשימת מאמרים

תשתית לריצוף. חול או סומסום? מאמר א'

צפיות: 9231

האם לרצף על גבי חול או "סומסום"? מה זה בכלל "סומסום"? מה זה משנה על גבי מה מרצפים? ומה ההשלכות עליכם, הבונים?

ראשית, עבור אלו שפחות בעניינים נסביר במה מדובר: לאחר שבנינו את שלד הבניין מבטון, אנחנו נתקין בבית את צנרת החשמל, התקשורת, המים, הדלוחין, הביוב, שואב אבק מרכזי ועוד. חלק מצנרת זו יותקן בתוך הקירות או כבר הותקן בתוך יציקת הבטון (למשל: צנרת חשמל) וחלק יהיה מונח על פני רצפת שלד הבטון (למשל: צנרת מים, דלוחין, שואב אבק מרכזי).

גובה המילוי:
כדי שנוכל להתחיל לרצף על פני הרצפה, נרצה שכל הצנרת המונחת על פני הרצפה תהיה מכוסה, בחול או ב"סומסום" ולכן נמלא את פני השטח עד מעל לגובה הצנרת הגבוהה ביותר. על גבי שכבה זו נשים שכבת הדבקה (מלט-צמנט ופולימרים) שאליה נדביק את האריחים.

בעבר היה גובה המילוי כ-10 ס"מ. היום, בעקבות ריבוי צנרת ותשתיות, גובה המילוי ברצפה עשוי להגיע 15 ס"מ ועד 20 ס"מ.

המילוי במקרה שלנו (מכונה בתקן "התשתית הלא קשיחה"), עשוי להיות אחד משני החומרים הבאים:

חול - חול טבעי (על פי התקן: חול צוֹרני יבש). עד לפני שנים לא רבות, היו משתמשים בחול דיונות או חול ים כתשתית לריצוף. בגלל שמשאבי החול לרבות חול הטבעי, התדלדלו וכתוצאה מכך גם התייקרו, עברו להשתמש ב"סומסום".

"סומסום": אלו אבנים גרוסות קטנטנות, תוצר של חציבה וגריסה. התקן מגדיר גודל מקסימלי לאבנים אלו. על פי התקן הנ"ל, סעיף 2.1.4 גודל אגרגאט "סומסום" יהיה 9.5 מ"מ מקסימום. (חשוב לציין שהתקן מתיר לשימוש גם חומרים גרוסים שהם תוצר של מחזור מתעשיית הבטון אריחים וכד'). לגודל האגרגאט משמעות מבחינה אקוסטית, כפי שיבואר בהמשך.
קיימת גם תשתית קשיחה ממֶדָה (אגרגטים דקים וצמנט) שאליה לא נתייחס בטור זה.

מה יש להביא בחשבון?

 

בידוד אקוסטי.
תקן ישראלי 1004 חלק 1 – "אקוסטיקה בבנייני מגורים: בידוד אקוסטי של קירות ותקרות (רצפות) שבין חללי דירה ליתר חללי הבניין: דרישות ושיטת חישוב". תקן זה קובע את הערכים הנדרשים מהבידוד האקוסטי של קירות ותקרות/רצפות בין דירות וחללים משותפים, בבנייני מגורים.
תקן זה (שם, סעיף 1.1) מתייחס ל"דרישות לבידוד אקוסטי של קירות ותקרות/רצפות המפרידות בין חללי דירה אחת, ליתר חללי הבניין ואת אופן חישובו". אולם, תקן זה אינו חל על בידוד אקוסטי בין חללים שבתוך הדירה..". כלומר, התקן מתייחס להפרדה בין דירות שונות ולא למקרים בהם אתם גרים בבית אחד בן שתי קומות או יותר.

 

למה אנחנו מאזכרים תקן זה כאן, בהקשר לבנייה צמודת קרקע?


התקן מתייחס לשני סוגי רעשים (קולות):


הראשון: "קול נישא באוויר – גל קול המתפשט באוויר מנקודת מקור הקול", פירושו, רעש שאתם שומעים את מקורו, למשל: כשהילדים צועקים, מוזיקה שנובעת מרמקולים וכד'.


השני, הנוגע לענייננו: "קול הולם" – גל קול הנובע ממגע ישיר של מקור קול עם מסת המבנה". במילים אחרות: רעשים הנובעים מדפיקות ברצפה בקומה שמעליכם, בגלל שהשכנה הולכת בנעלי עקב, הילדים שלה מתרוצצים, כיסאות נגררים וכד'. אתם לא שומעים את ממש את הקול אלא את הנקישה או ההלימה שלהם במסת המבנה (ברצפה). קולות אלו מכונים קולות הולם.


בעבר, כשנעשה שימוש בחול, רעש ההולם היה מופחת ברמה מסויימת, באמצעות גרגרי החול הקטנים שמתחת לריצוף. ככל שגודל האגרגאט קטן יותר בלימת קול הולם טובה יותר.
כיום, עושים שימוש באגרגטים גדולים הרבה יותר ביחס לגרגרי החול ויכולת ההפחתה של רעש ההולם קטנה בכ-30%.


לכן, ראשית כדאי להקפיד שגודל האגרגטים של הסומסום לא יעלה על האמור בת"י 1555 חלק 3 (עד 9.5 מ"מ).


הבעייה היא כיצד להפחית קול הולם שעובר בין קומה לקומה, מה עושים?


אם הרעש בקומה העליונה של הבית, נובע מהילדים שלכם, יש לכם שליטה על העניין... אבל אם החלטתם שאת הקומה העליונה של הבית תרצו להשכיר בעתיד לאחרים (ואין לכם שליטה על רמות קול ההולם שהשוכרים עלולים ליצור), או אם תרצו להקטין את קול ההולם הנובע ממשחקי הילדים שלכם, הנמצאים בחדרם בדיוק מעל חדר השינה שלכם או שאתם סתם רגישים לרעש, כדאי להוסיף בידוד אקוסטי גם על פני רצפת הקומה השנייה של הבית שלכם (כפי שעושים בבנייני מגורים "רגילים").

 

הבידוד האקוסטי ייעשה כחלק מהתשתית לריצוף, באמצעות הנחת או התזת חומרים בולמי רעש על גבי רצפת הבטון לפני הנחת הסומסום.


התקן הישראלי 1004 חלק 1, מביא (בטבלה א-9) "אמצעים לשיפור קול ההולם, פתרונות לכיסוי רצפות מסיביות", ומציין מספר דוגמאות. חלק מהדוגמאות מיושמות בהנחה (יריעות פוליאתילן מוקצף בתהליך אקסטרוזיה בעובי 6 מ"מ, יריעות פוליאתילן ממוחזר בעובי 6 מ"מ ועוד) ודוגמא המיושמת בהתזה (תערובת על בסיס גומי ממוחזר בעובי 5 מ"מ).
הדוגמאות המובאות בתקן, יגרמו לשיפור והפחתת קול ההולם בכ-20 דציבל (שיפור משמעותי). המשמעות של ההפחתה מבחינתכם היא שלא ניתן למנוע לגמרי את קולות ההולם, מכיוון שהם תלויים בעוצמת המכה, אבל הקולות יפחתו.

לכן, אם אתם בונים בית בן שתי קומות ורוצים קצת שקט מקול הולם, בקומה התחתונה, כדאי להתייחס לנקודה זו בתכניות שלכם ולדרוש הנחת יריעות או התזת חומר לבידוד אקוסטי על פני רצפת הבטון שמעליכם.

מה עוד כדאי לדעת בנושא הסומסום? והאם יש לחול חסרונות? על כך בטור הבא.

קבצים מצורפים

 

x
הרשמה לניוזלטר

לקבלת מאמרים שבועיים בנושא תכנון הבנייה, מלאו הפרטים והמאמר וחומר נוסף בנושא בנייה יגיעו ישירות לאי-מייל שלכם.
*ניתן לצאת מהרשימה בכל עת